חלום רחוק ושמו המונדובאסקט

1.לא מעט אנשים בכדורסל הישראלי נשמו שלשום לרווחה כשלא ירדנו לדרג ג' האירופי, לבית אחד עם ארמניה ואוסטריה על הזכות לעלות בכלל למוקדמות יורובאסקט 2021. זה התחיל עם הניצחון של יוון באסטוניה שאפשר לנבחרת ישראל לשחק עם פחות לחץ ונמשך עם משחק הגנה טוב ויכולת בריטית גרועה שהעלתה אותנו לשלב השני של מוקדמות הגביע העולמי בכדורסל.

זה היה משחק קשה לצפייה, אבל מתברר שאנחנו לא כל כך גרועים. עכשיו נמשיך לחיות בחלום שלפיו אם עומרי כספי יגיע לחלון בספטמבר, והסרבים יעמידו בנובמבר מולנו את נבחרת ג' שלהם, אפשר לראות את סין באופק.

2.השלב הראשון במוקדמות גביע העולם המחיש עד כמה הכדורסל הישראלי בבעיה. מי שחשב שהחלפתו החפוזה של ארז אדלשטיין בעודד קטש תכסה על כל המגרעות, חי באשליה. אנחנו קטנים מדי, נטולי קליעה מבחוץ וללא עומק מינימלי. ההצהרות על הצערה פינו את מקומן במהירות להזעקתם של רביב לימונד, אבי בן שימול וגיא פניני כדי שלא נקרוס לדרג ג'. עודד קטש טעה כאשר מחק מהר מדי את שון דוסון, עוז בלייזר ואלכס צ'וברוביץ'. נבחרת ישראל זו לא עוד קבוצה. המצאי כאן מוגבל ואין אפשרות לוותר על שחקנים טובים בעמדה שלהם. גם העובדה שגל מקל לא מצא את מקומו אצל קטש עד המשחק בגלזגו, שם קיבל יותר ביטחון, מעלה דאגות לקראת ההמשך.

3.לקראת השלב הבא הגיע הזמן לעשות חושבים בקרב מקבלי ההחלטות. ריצ'ארד האוול הראה מחויבות רבה ויכולת טובה מאוד ביורובאסקט ובמוקדמות. אבל השמיכה של נבחרת ישראל קצרה יותר בקו האחורי. עם כל הכבוד להאוול (שישראל גם נפגעת מבעיית העבירות המוקדמות שלו בלא מעט משחקים) הגיע הזמן לחזור לאופציית המתאזרח בקו האחורי, כדי שישפר את יכולת הקליעה שלנו.

ב־30 השנים האחרונות הפעם היחידה שישראל הגיעה לשמונה הראשונות ביבשת היה עם מתאזרח גארד (דריק שארפ). מה עוד שספק גדול עם האוול, במקרה שיעבור לקבוצה באירופה,ישוחרר למשחקים בספטמבר מאחר שמדובר בתקופת הכנה משמעותית לעונה. סילבן לנדסברג צריך להיות האופציה המועדפת במקום האוול, ואם לא גם ג'ון די ברתלומיאו, הכפיל של שארפ, צריך לבוא בחשבון. בכל מקרה החלומות על סין 2019 רחוקים מהגשמה.