"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מחבל מטריד מינית חמור ממחיצה בכיכר

מחבל מטריד מינית חמור ממחיצה בכיכר

,עודכן

האסיר מוחמד עטאללה, השפוט למאסר עולם בכלא גלבוע, רצה קצת ממתקים לעיניים. זה נכון שהוא כבר רצח אישה, שחשד שמשתפת פעולה עם האויב הציוני. אבל לא רוצח נשים כמוהו יבחל בגוף מצודד של סוהרת אקראית כדי להפיג את שעמום המאסר.

בהיותו "אסיר בכיר", כלומר אסיר ותיק שכולם חפצים להשביע את רצונו - במיוחד הנהלת הכלא חוששת מאסירים בכירים בלתי מסופקים - פנה לקצין בדרגת רב־כלאי וסימן את הסוהרת הנבחרת: "אני רוצה אותה".

סימן וקיבל. הסוהרת הנחשקת הועברה באופן מיידי מהאגף הפלילי אל האגף הביטחוני - שבו יושבים מחבלים עם דם על הידיים - כדי לשמש הפוגה בידורית עבור רוצחים ביטחוניים שאף אחד לא רוצה להתעסק איתם.

הבשר הנשי סורסר ביעילות בעד שקט תעשייתי. איש לא טרח לטשטש את טיב הסחורה או האתנן - גם לא בפני הסוהרת: "הוא רוצה אותך אז לשם תלכי", ציווה עליה. הסוהרת ניסתה להתנגד למעבר, אבל נתקלה בחומה בצורה. "הוא דורש אותך", נאמר לה במפורש.

הסיפור הזה לא היה אמור להתפרסם. הסוהרת, שחוששת למקום עבודתה, הכירה מקרוב את המערכת ואת קשר השתיקה בין קציני הכלא לאסירים הביטחוניים. היא הכירה את הקודים של "הכבוד" המוענקים למחבלים, וידעה שהיא בשר תותחים נחוץ למערכת. לכן כל תלונה מצידה תפגע בעיקר בה.

אלא שזנב שמועה גונב לאוזניו של לירן לוי, הכתב לענייני משטרה של ערוץ 20, והוא החליט לחקור. חודשים רבים הילך לוי בין הטיפות - הפציר, שידל, יצר יחסי אמון מול הסוהרת עד שהתמונה המפלצתית התבהרה במלוא כיעורה - לא רק סוהרת אחת אלא ארבע שסורסרו והוטרדו מינית על ידי אסירים ביטחוניים בחסות קציני שב"ס.

בזו אחר זו, הן העידו בפניו על מציאות חייהן העגומה והבלתי נתפסת. אחת אף העידה שניסתה להתנגד, ובתמורה הועברה לכלא אחר כעונש.

עוד זה מדבר וזה בא, הגיעה ללוי עוד תלונה; הפעם של חיילת צעירה שהוצבה לשרת באגף הביטחוני של כלא מגידו. חיילת זריזה, שהבינה מהר מאוד שאין לה כתובת לתלונות על ההטרדות המיניות שחוותה, ולכן פנתה לאסיר הביטחוני "הבכיר" בכלא והפצירה בו שהתופעה תופסק לאלתר.

בתגובה על יוזמתה, היא זומנה לשיחת נזיפה שבה הוטח בפניה, על פי עדויות של גורמים מהמערכת, שאם תעז לפנות שוב אל אחד האסירים, הנהלת הכלא תדאג שהיא ובני משפחתה יוחזרו לאתיופיה. כנראה גם במגידו זקוקים מאוד לשקט תעשייתי.

התגובה המיידית של השב"ס לפרסום על המתרחש בכלא גלבוע היתה הכחשה גורפת. זמן קצר לאחר מכן פורסמה הודעת התנצלות, ונפתחה חקירה.

לוי פנה מיוזמתו לארגוני זכויות הנשים והפציר בהן לעזור לסוהרות האומללות. ארגוני הנשים התחמקו בנימוס - מחבל שאוחז בישבן של סוהרת אינו דומה למחיצה של דוסים בכיכר רבין. אין ספק שלארגוני זכויות הנשים יש סדר עדיפויות הגיוני וראוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו