מצב הרוח הלאומי שוב בנסיקה גדולה. צהלות גדולות נשמעו בשבוע שעבר מאיצטדיון רמת גן, ולאו דווקא רק משום שניצחנו בפעם השנייה את "חבורת הקונוסים" מלוקסמבורג. יש לנו עכשיו חצי שנה להלל ולשבח. ליצור דרמה גדולה ולתת אינספור פרשנויות מלומדות איך וכיצד נתקוף בחמת זעם את נבחרת פורטוגל. נפורר את ההגנה שלהם עם החלוץ האימתני שלנו מספרד ונתיש את רונאלדו עד שיניף דגל לבן. כן, וכמובן נגיע כמו גדולים למונדיאל בברזיל 2014. וזאת בדיוק הבעיה הגדולה שלנו. התדירות המפחידה כמעט שבה מתחלפות כאן המילים. דברי הבלע וההרס לאחר הפסד משפיל או תיקו מיותר מאופסנים עמוק במגירה הקרובה של בעלי העט כלא היו כמעט, אחרי ניצחון צנוע אחד. מייד נמצא להם מזור ורהב - לגיבורים הגדולים ולמאמן הלאומי, ששבו "על חרבם" משדה הקרב אחרי שני ניצחונות קלים ומצופים. מאמן נבחרת ישראל בכדורגל, אלי גוטמן, לא חף משגיאות. הוא הודה בחלקן, מיהר לתקן את דרכו על פי תפיסתו המקצועית ולא פחד לשנות את סגל השחקנים שלו. גם אם היה צורך להיפרד לעת הזו מהכוכב הכי גדול שלו על הנייר, יוסי בניון. גוטמן גם שמע את דברי הביקורת עליו ונשך שפתיו. זה לא היה לו קל לבטח, אבל הוא המשיך בדרכו. מאמן נבחרת ישראל הוא מאמן מצוין עם קבלות רבות, שהביא אליפויות וגביעים לקבוצותיו. הוא הצליח בשנות האימון הרבות שלו לשכנע את שחקניו בדרך שלו, באהבת המקצוע ובעיקר ברצינות התהומית שבה הוא מתייחס למשחק הזה ולשיטות שאפשר להפעיל בו. לכן, כדאי לנו מעט להירגע. לנשום עמוק ולהיכנס לפרופורציות. כמו שלא הגיע לגוטמן הביקורות המוגזמות ולעיתים מופרכות מן היסוד לגבי אופיו, כושר השיפוט שלו, קור הרוח והיכולת המקצועית שלו, אין צורך בשעה הזאת להפריז בסיכויי העלייה שלנו למונדיאל. מותר לנו גם לגלות בגרות ספורטיבית יותר אחראית ומאוזנת. בואו נשמור על צניעות. על פרופיל נמוך. אולי גם נעניק לגוטמן שעת חסד נדירה לעבוד עם שחקניו, לשפר את הניתן, להאמין ולהתחזק. מומלץ לנו בחום לנטוש את דרך הייאוש והדיכאון אחרי כל תיקו משמים בארץ רחוקה וגם לא לאמץ את היהירות והזחיחות אחרי ניצחון אחד מול שוער שחוטף גול מבעיטה לשמיים. חצי שנה זה לא מעט בכדורגל, ובכל משחק יש הזדמנות חדשה לנצח ולהתעלות ברגע הנכון. גוטמן וחניכיו צריכים עכשיו בעיקר שקט ואמון, ובמנות גדושות. מידת הרצינות, הצניעות שלהם וההקרבה האישית יכולות להשפיע במקרה הזה. וגם אז, בל נשכח, תגיע לכאן בחודש מארס הבא נבחרת מנוסה על שלל כוכביה הגדולים שהגיעה עד חצי גמר היורו רק השנה. מי שמאמין לא מפחד? נקווה לטוב.
