מדוע הורסים בית ספר ליד כפר אדומים?

אם נרצה לתאר את סיפור האטימות הישראלית בשטחים שנכבשו ב־1967, נמצא אותו בזעיר אנפין באסון אנושי העומד בפתח. הוא לא זוכה לכותרות רבות, אבל מייצג פרק עצוב בשגרת החיים של בני אדם שגרים מרחק קילומטרים ספורים מאיתנו.

מדרום לירושלים, בפאתי מעלה אדומים המתרחבת, יש בית ספר מיוחד במינו. לומדים בו 170 ילדים בדואים משבט הג'אהלין - קהילה שגורשה לכאן מערד ב־1951. בית הספר נבנה לפני תשע שנים בידי תושבים ומתנדבים. בימים אלה הוא עומד להיהרס, ואיתו כל מרקם החיים המסורתי של הקהילה, המתקיימת מרעיית צאן.

ביהמ"ש העליון אישר לאחרונה את ההריסה. העילה: מדובר בבנייה בלתי חוקית על אדמות מדינה. בלתי חוקית לבדואים, כאילו ש"אדמות מדינה" נועדו ליהודים בלבד, שיישוביהם מוריקים במדבר. כנגדם, הבדואים הפלשתינים אינם מקבלים אישורי בנייה לעולם.

בסיפור הזה יש קומץ מתנחלים הגונים, כמו סלי מרידור, הגרים בכפר אדומים המשגשג בסמוך, שלטובתו הופקעו האדמות. הוא וחבריו מתנגדים לגירוש הבדואים. יש להם לב וערכים מוסריים; הם רואים בשכניהם בני אדם כמותם.

משתקף פה גם סיפורו של ביהמ"ש העליון, המכשיר הריסה מיידית של קהילה שלמה. זה ביהמ"ש שמואשם בכך שמשרת את "השמאל". אבל זאת יש לדעת: העליון ובתי המשפט הצבאיים מספקים לכיבוש מסווה "חוקי" עשרות שנים. הם מכשירים הריסות בתים, גירוש, מעצרים מינהליים ושלילת זכויות אדם ממיליוני אנשים. וכעת גם הריסת בית ספר.

יש פה גם סיפור של קהילה חסרת ישע המקבלת את הדין, ואף שנעשה לה עוול, מבקשת דבר אחד: "אל תתעלמו מצרכינו, הידברו איתנו על מקום ופתרון הוגן למגורים ולפרנסה, ע"פ אורחות חיינו". הם לא תובעים מיליונים, אלא מבקשים שלא יעקרו אותם לאבו דיס, עיירה צפופה, שהוקצה להם שם מתחם בשכנות למזבלת ירושלים, והאדמה בו פולטת גז רעיל.

הייתי בח'אן אל־אחמר. ראיתי אנשים ונשים שנולדו במקום, נאחזים באדמת המדבר הדלה ועובדים בפרך להקנות השכלה לילדיהם. ביקרתי בבית הספר שלהם. באין רישיון למבני אבן, בנו בית ספר קטן, חייכני וצבעוני מצמיגים ומבוץ. פגשתי תלמידים ותלמידות שמוכנים להצטלם ולחשוף את מצוקתם הרגשית, אולי יסייעו להשאיר את בית ספרם על תילו.

ראיתי שם פעילים ומתנדבים יהודים ופלשתינים, שחברו כדי שהילדים יוכלו להמשיך ללמוד. מחר עלולים לבוא הדחפורים, ואין מי שיעצרם. צמיגים ובוץ במדבר משוועים להמשיך להיות קורת גג לתלמידים ולמוריהם. המדבר סביב עצום, יש בו מקום לכולם; האם לא ימצאו הילדים בית ספר ללמוד בו כשיחזרו מחופשת הקיץ?