הוויכוח לא ייעלם

כשרוצים להבין מהיכן צצות בציבור הדתי והחרדי חומרות חדשות ומוזרות, מספרים את אגדת העם החביבה על פייגי המשוגעת ממאה שערים. לפי האגדה, כשמתעוררת שאלה הלכתית שבה ניתן להקל או להחמיר, הרבנים הדתיים־לאומיים מסתכלים על הרבנים החרדים, הרבנים החרדים בוחנים מה אומרים רבני העדה החרדית, שם נושאים עיניים אל הרב הקיצוני ביותר, והוא מסתכל על גג הבניין שבו עומדת פייגי וצועקת באופן שרירותי "תתבייש רפורמי".

כך, פחות או יותר, קורהבמערבולת החרדית של חוק הגיוס.בחמישי שעבר התכנסו רבני אגודת ישראל, האדמו"רים החסידים, לדיון בסוגיית הגיוס. עוד לפני הישיבה, האדמו"רים הבכירים מגור, ויז'ניץ בעלזא וצאנז שמעו מנציגיהם שהחוק הוא הרע במיעוטו. אבל בדיון במועצת היה זה דווקא האדמו"ר מסלונים שנקט קו תקיף וקבע שצריך להתנגד לחוק. האדמו"ר מבעלזא לא נכח במקום כדי לומר את דעתו, האדמו"ר מגור, בעל משקל משמעותי, מעדיף להימנע מוויכוחים וממריבות - וכך נגררו כולם אל החלטה תקיפה בעל כורחם.

מי שמצאו את עצמם במצב מביך הם הליטאים, אנשי דגל התורה, בראשות ח"כ גפני, שחושבים כשאר הנציגים שחוק הגיוס דווקא "בסדר" כלשונו של גפני, אך עלולים להיחשבכפשרנים ומקילים.

למרות זאת, ההערכה הרווחת היא כי ההתנגדות החסידית היא "במפר" קטן בדרך לאישור החוק. בחוק החדש אין סנקציות פליליות, אין סנקציות כלכליות אישיות, כל מי שירצה יוכל להמשיך ללמוד בישיבה ואפילו ההגדרה "חרדי" הורחבה כדי לעמוד ביעדים. כמו כן, את החוק ניסח משרד הביטחון ובג"ץ יתקשה לפסול אותו, וכך נוצר חוק מצוין עבור החרדים והם יודעים את זה.

אז מה יקרה? כל תרחיש אפשרי - החסידים יבקשו שינויים מינוריים, הוועדה תדון ותקבל אותם. הח"כים החרדים יימנעו בהצבעה, אך רוב יושג. כולם יירדו מהעץ והחוק יעבור.

ועוד נקודה: לחוק קוראים "חוק הגיוס" אך צריך לקרוא לו "חוק הפטור". הוא קובע חד־משמעית כי אין דבר כזה גיוס לכולם. וכך, חוק הגיוס יעבור, אך הוויכוח על הנשיאה בנטל יישאר לעוד שנים ארוכות.