"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיין ונתניהו: אירוניה ששמה "עובדה"

,עודכן

בעקבות הראיון עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, אמרה אילנה דיין, בין היתר, שהיא אינה היריבה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושאין להתייחס אליה ככזאת. בטון השקול והמוכר שלה, זה נשמע כמעט משכנע.

הרמיזה שלה היתה ברורה - אני עיתונאית אובייקטיבית המשקפת את המציאות; מדוע אם כן מייחס לי ראש הממשלה עמדה פוליטית? אנחנו הרי לא באמת שני צדדים מנוגדים על לוח של משחק סכום אפס, שכן הוא מייצר את סדר היום ואני רק מדווחת עליו.

אלא שהתגובה הזאת משונה. נדמה שרה"מ מודע היטב למשוואה בין עיתונאי לפוליטיקאי. יתרה מכך, הוא נלחם בעור שיניו כדי לשמור על גבולות הגזרה הראויות לשתי הזירות הללו. גם הציבור (השפוי ברובו) מודע היטב להגדרות התפקיד השונות; מכאן הירידה באחוזי הצפייה ובאמון הציבור בתקשורת. העם מצביע בשלט.

אבל אילנה דיין מספקת את הרושם שהיא אינה מבינה. היא המתלוננת, ושמא, המיתממת. יש לה דרך, לדיין, דרך משוכללת, כמעט ערמומית; היא מנוסה מאוד. היא יודעת כיצד להציב שאלה כללית אבל לרמוז על משהו מסוים. היא נהדרת ב"אמת לשעתה", מצוינת בעריכה סלקטיבית, מלקטת את הפירורים שנחוצים לה ומתעלמת מהתמונה הכללית.

מרואיינים משופשפים כבר נפלו במלכודת שלה, ויש להניח שתמיר פרדו עצמו תפס את הראש כשצפה בראיון, שיישאר ככתם על הקריירה שלו. הצרה היא שדיין הפכה לשחקנית פוליטית. והיא לא לבד. בשישי האחרון נפתחה מהדורת השבט של ערוץ 2 בידיעה המרעישה שלפיה שרה נתניהו אחזה בעט. דיון שלם התפתח בין חברי הצוות על האופן שבו שרה נתניהו אחזה בכלי הכתיבה.

מה הם חשבו לעצמם, שאף אחד לא רואה את המניפולציה? היא הרי כה רדודה. דיין לפחות טורחת להיות מתוחכמת. אפילו הסקרים מראים, פעם אחר פעם, שהם יורים לעצמם ברגל, מחזקים בעקיפין את נתניהו ומחלישים במישרין את עצמם; והם פשוט מסרבים להפיק לקחים.

הנה שבוע שבו פוטין וטראמפ שיחקו לפניו - כל אחד בתורו ניצב בדיוק היכן שנתניהו רצה. שני ראשי מעצמות עוזרים לאינטרס הישראלי במציאות סבוכה שבקלות עלולה להפוך לאסון אסטרטגי וקיומי למדינת ישראל. הנה שבוע שבו הוכח למי שעוד היה בספק שנתניהו צדק בסוגיה האיראנית, גם כשכל העולם המערבי, כולל ראשי מערכות הביטחון בישראל, טעה.

וכיצד הוא מסתכם? בכך שהטועה מאשים את הצודק בתוכנית ששמה האירוני הוא "עובדה", ובידיעה המרעישה ששרה הניפה עט באופן לא יפה. עיוורון, טיפשות או סתם היתממות משוכללת, אלה פניה של התקשורת הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר