הכנסת אינה חברה להפקת תוכניות בידור

בשבוע הבא מתכוונת הכנסת לקיים יומיים של אירועים חגיגיים שבהם תשתתף שורת אמנים כסטטיק ובן אל, הדג נחש, שרית חדד, קרולינה, אילנית, יזהר כהן, ישראל גוריון ואסף אמדורסקי.

המופעים יתקיימו תחת הכותרת "לילות לבנים" ויוזמנו להשתתף בהם כ-4000 אזרחים מערי פיתוח, קשישים ועולים חדשים וכדומה. עלות האירועים - כמיליון וחצי שקלים. יישאו בהוצאות במשותף הכנסת, המשרד לירושלים ומורשת בראשות זאב אלקין, והמשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גילה גמליאל. בפרסומים רשמיים לקראת האירוע הוא מוגדר כ"חוויה לילית יוצאת דופן ואירוע יחידי וראשון מסוגות בכנסת".

אני מודה שגם לאחר ששמעתי את כל ההסברים והנימוקים של אנשי יחסי הציבור של הכנסת באשר לחשיבות האירועים, לא השתכנעתי שיש הצדקה לקיום האירוע הזה ע"י הכנסת ובמימונה. לעניות דעתי אין זה מתפקידה של הכנסת ליזום הפקת תכניות בידור כדי לבדר ולשעשע את העם.

בתוקף היותה רשות מחוקקת, יש חשיבות רבה לכך שהכנסת תסביר לציבור את חשיבותה של הדמוקרטיה, תספר על תפקידה של הכנסת כגורם מפקח על פעולות הממשלה, תסביר לציבור כיצד מתקבלות ההחלטות, כיצד מאשרים חוקים חדשים, מה תפקידה של הקואליציה ומהם סמכויות המפלגות באופוזיציה.

לפיכך יש לברך על הפעילות הרחבה והמגוונת של אגף המבקרים בכנסת, במסגרתו מגיעים מדי שנה כ־200 אלף אזרחים, יהודים וערבים, תלמידי גנים ובתי ספר, קשישים וחיילים לביקור בכנסת. הם מסיירים במשכן, רואים מקרוב כיצד מתקיימים הדיונים במליאה ובוועדות, בטרקלין שאגאל ובעמדת מגילת העצמאות, ואף נפגשים עם ח"כים.

יש גם לברך על כך שהח"כים יוצאים מדי פעם לבקר ביישובים שונים (כפי שנעשה באחרונה במגדל העמק, למרות שרק מספר זעום של ח"כים השתתפו בביקור).

אולם הקמת במה מיוחדת בכנסת, שעליה יופיעו במשך שני ערבים, "מיטב האמנים ללילה מיוחד של מסיבה ישראלית בהשתתפות אלפי אזרחים", והופעתם של להקת חיל החינוך, אנסמבל חיבה, להקת שהריאר להקת Re-vital of Israel, להקת הורה ירושלים ותזמורת כלי הנשיפה מארש דונדורמה והקרנת סמלה המסחרי של הכנסת, ווידאו מאפינג ענק וראשון מסוגו, הכולל דימויים מרהיבים מחיי האומה - נראים לא במקומם, ולא מוסיפים לכבודה של הכנסת.

גם הניסיון להדביק את האירוע לציון חגיגות השבעים למדינה, נראה מאד מאולץ, שכן חגיגות השבעים התקיימו ביום העצמאות. אמנם שרת התרבות מירי רגב גנבה אז את ההצגה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שנפגע (בצדק) ונאלץ לקצץ בצורה משמעותית את נאומו בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל; אבל זו עדיין לא סיבה מוצדקת לקיים אירוע ראוותני, כשנכנסנו כבר לשנה ה־71 לייסוד המדינה.