"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זוהר והטרדות: הוליווד הישנה קורסת

,עודכן

"מורגן מקסים, הוא תמיד מגיע בלי שום בעיה לאירועים ומסיבות כשאנחנו מזמינות אותו", כך שיתפו אותי שתי נשות יחסי ציבור הוליוודיות לפני מספר חודשים.

ברגע שהתפרסמה הפרשייה הטריה בגל ההטרדות המיניות בהוליווד -הפעם כנגד מורגן פרימן- מיד נזכרתי באותה שיחה עם היח"צניות, שעה שהתפלאתי בפניהן, כמה מפתיע בכל פעם להיתקל בזוכה אוסקר מוערך, בלא מעט מפגשים הוליוודיים, תמיד משוחרר ומתחכך עם האורחים. בדרך כלל, כוכבים בסדר גודל כזה מפציעים רק כשהם חייבים, וגם אז לזמן קצר וללא גישה ישירה אליהם.

בדיעבד אני תוהה, האם עומד מניע לא כשר מאחורי הזמינות של פרימן; האם הוא פקד מסיבות כדי להסתער על נשים שמצאו חן בעיניו? כמה הוא ניצל לרעה את תשומת הלב שנכונה לו בסיטואציה כזו? האם הוא חוצה בצורה גסה את הקו הדק שבין פלירט להטרדה?

מאז שפורסמו טענותיהן של נשים על הערות פולשניות והתנהגות בלתי הולמת של השחקן לאורך השנים, מספר עיתונאיות, המסקרות את תחום הבידור בארה"ב, שיתפו ברשת חוויות מהזדמנויות שבהן ראיינו אותו. שום דבר לא הפתיע אותי.

מההיכרות שלי עמו, בפעמים רבות שבהן שוחחנו, או כשראיינתי אותו לקידום מיזם כלשהו, מדובר באדם פיקח ומאוד ישיר באופן לא מתנצל. במציאות, הוא שונה מתדמית הסבא החביב בעל הקול הנעים, השחקן הכובש מ"חומות של תקווה", שגילם לא אחת את דמותו של אלוהים על המסך הגדול. פרימן הוא אדם שנון, סרקסטי ובלי מעצורים על פיו. אם הוא חושב משהו הוא יגיד לך בפנים, בין אם עקיצה או הלצה. לא דופק חשבון. יש להניח שעם נשים האינטראקציה הזאת עלולה בקלות לחצות את הגבול, כשהוא מצידו "רק מנסה להחמיא".

לפי שעה, לא מדובר פה במעלליהרווי ויינשטייןאו ביל קוסבי, טורפים ואנסים לכאורה, שבמשך שנים תקפו וכפו עצמם על נשים חסרות ישע, מתוקף מעמדם. אמנם, אין להוריד מהאשמה היחסית לגופו של עניין בנוגע לפרימן, אבל זאת דוגמה קלאסית לדפוסי התנהגות של הגוורדיה ההוליוודית הישנה, שבעידן ה-MeToo כבר אינם מקובלים בעליל.

באקלים הסוער של הוליווד במצבה הנוכחי, פרימן נופל באופן אוטומטי לשטח האפור. הקלון מיידי, ולראיה - חברות מסחריות שכבר השעו מסעות פרסום אתו, ותעשייה המעקמת פרצוף. אבל זהו רק סימפטום, וכזה שפרימן יכול לשרוד; הוא בטח לא היחידי.

בהתנצלות הרשמית הבהיר כי "לא תקף נשים מעולם", ושהערותיו נאמרו "כמחמאות לנשים בצורה קלילה והומוריסטית". אי אפשר לכנות בינתיים את מורגן פרימן מטרידן סדרתי, אלא עוד נבל הוליוודי שהרשה לעצמו, ושאולי לפעמים זה גם הצליח לו עם נשים. כאלו יש מכל עבר בעיר הזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר