פלשתינים, הפסיקו לשחק ברוגז

זה התרחש אתמול, וצריך היה להתרחש מוקדם הרבה יותר. לא היתה שום סיבה אמיתית שלא להקים שגרירות אמריקנית בירושלים לאחר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בעקבות מלחמת השחרור.

ירושלים המערבית הפכה לבירת ישראל רק משום שהצד הערבי דחה את תוכנית החלוקה. אחרת היתה ירושלים כולה תחת חסות או"מית. אמריקה ידעה זאת היטב, והעולם ידע זאת היטב, ואף על פי כן העדיפה בעלת בריתנו לשחק את משחק אי ההכרה, כאילו יש איזושהי אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור ולהשיב את ישראל לגבולות החלוקה.

הקמת השגרירות בירושלים המערבית אינה צריכה להיות קשורה בהסכם קבע כלשהו בין ישראל לפלשתינים ואינה צריכה למנוע את הקמתה של אל־קודס לצידה של ירושלים, לאחר שמזרח העיר יחולק בינינו לבין המדינה הפלשתינית העתידה.

אינני יודע אם הקמת השגרירות תקדם את השלום, כפי שאמר ראש הממשלה נתניהו בראשית השבוע, אבל אין שום סיבה שהיא תמנע את חידוש התהליך. הפלשתינים חייבים להבין שהמצב הגיאו־אסטרטגי משתנה.

שנים רבות נהגו הפלשתינים להמתין לבחירות באמריקה בתקווה שהנשיא הבא יהיה להם נוח יותר. זה לא קרה. שום דבר לא יקרה להם אם ימשיכו להמתין. הנשיא טראמפ הוא מנהיג בלתי צפוי, המעוניין מאוד להוכיח כי בניגוד לקודמיו, הוא מממש, אחת לאחת, את הבטחות הבחירות שלו.

אחת מהן היא לטפל באתגר הבינלאומי הקשה ביותר: הסכסוך הישראלי־פלשתיני. כדאי שיבינו כי האמביציה של טראמפ עשויה להיות גם ההזדמנות שלהם, כפי שהיא יכולה להיות ההזדמנות של ישראל.

אינני אוהב את משחק ה"אין פרטנר". לכאורה, אין פרטנר ישראלי להסדר קבע, משום שהממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל איננה מוכנה לחלק את הארץ, שלא לדבר על מזרח ירושלים, ובלי שתי החלוקות הללו, לא יהיה הסכם. ואילו בצד הפלשתיני לא אוחה הקרע הפנימי, והמנהיג הפלשתיני הקשיש נשמע, יותר ויותר, כמו מורה גרוע להיסטוריה.

אבל שני הצדדים עשויים להפתיע, אם ההצעה שתוצע להם תטפל בנושאים החשובים להם באמת, ותלווה ב"חבילה מאמריקה", חבילה של מקלות וגזרים.

הקמת השגרירות האמריקנית בישראל אינה מונעת שלום ואינה באה על חשבונו של העם הפלשתיני או על חשבון העולם הערבי. תהיה זו טעות מצידה של המנהיגות הפלשתינית אם תמשיך בהחרמה מראש של כל הצעה אמריקנית, בגלל הקמת שגרירות ארה"ב בירושלים.

החיפושים אחר מתווך אחר מזכירים ילד קטן המאיים לצאת מן הבית ולחפש אמא חדשה. עדיף לפלשתינים להתווכח עם מהות התוכנית, ולא לשחק ב"ברוגז".