"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ועכשיו, לא רק עיצומים כלכליים

ועכשיו, לא רק עיצומים כלכליים

,עודכן

עמדת הנשיא טראמפ כלפי האייתוללות אינה מעוצבת על ידי יחסו לישראל, אלא על ידי השפעת האייתוללות על אינטרס ארה"ב.

אסטרטגיית־על של האייתוללות מבוססת על אימפריאליזם פרסי בן 2,600 שנים ושאיפה לשלטון האסלאם השיעי על המזה"ת והעולם באמצעות "מלחמת קודש" (ג'יהאד) נגד "כופרים" ו"משומדים". עבורם, הסכם עם "כופר" הוא זמני ובלתי מחייב.

עבור איראן, מכשול־העל הוא ארה"ב ("השטן הגדול") ולא ישראל ("השטן הקטן"), שאינה שחקן מרכזי במפרץ הפרסי וחצי האי ערב. יכולות־על בליסטיות וגרעיניות נועדו להסיר את המכשול האמריקני. טקטיקת־על ("תאקייה") מנחה את השיח עם "הכופרים", ומאפשרת להטעותם ולהוליכם שולל. כך פעל הנשיא רוחאני ב־2002 כשהוביל מו"מ עם "הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית" והצהיר: "איננו מקדמים יכולות גרעיניות, כימיות או ביולוגיות".

ב־2018 מאפשרים טילים בליסטיים ורשת טרור של האייתוללות להכות בארה"ב - ואולי אף להסיגה מהמפרץ הפרסי - על ידי הפלת משטרים "משומדים" בסעודיה, בחריין, איחוד האמירויות, כוויית ועומאן; גיבוש השליטה מאיראן, דרך עיראק וסוריה, עד לבנון והים התיכון; השתלטות על מיצרי הורמוז (המפרץ הפרסי) ובאב אל־מנדב (ים סוף); החרפת טרור אסלאמי וחתרנות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית; והגברת השפעת האייתוללות על כמות ומחירי נפט.

הארכיטקטים של הסכם הגרעין מ־2015, לא הבינו את הניגוד המובנה בין אופי משטר האייתוללות, לבין דו־קיום בשלום ודבקות בהסכמים. לכן, לא חתרו לשינוי התנהלות האייתוללות כתנאי-מוקדם להסרת המגבלות ולהעברת 150 מיליארד דולרים לטהראן. הסכם חדש צריך לכלול התחייבות קבועה - ולא זמנית - להימנע מפיתוח ורכש נשק להשמדה המונית; העברת כל תשתיות הנשק להשמדה המונית לארה"ב, כפי שעשתה לוב ב־2003; ביטול כל פעילות צבא, טרור וחתרנות מחוץ לגבולות איראן; חיסול מערכת החינוך לשנאה שהפכה קו ייצור לטרוריסטים.

כדי להסיר את האיום על האינטרס של ארה"ב, יש להשתחרר מאשליית העיצומים הכלכליים, שלא בלמו את המרוץ הגרעיני של צפון קוריאה. גם אין לצפות לעיצומים אפקטיביים על איראן מכיוון סין, רוסיה ומערב אירופה. כדי לשנות את התנהלות האייתוללות - ולהעניק רוח גבית למתנגדיהם מבית - יש לשכנעם שארה"ב שוקלת ברצינות להגיב לתוקפנותם. בניגוד לפייסנות ומחוות, הנתפסות כחולשה, איום צבאי אמין יזכה להערכתם. מלחמת המפרץ השנייה ב-2003 הביאה לעצירת ההתגרענות האיראנית, שחששה שארה"ב תמנף את חיסול משטר סדאם חוסיין לחיסול חשבונות עם טהראן. מחיר מלחמת-מנע קטן לאין שיעור ממחיר מלחמת-תגובה באיראן בליסטית וגרעינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו