"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוריה: טילים לא מכריעים מלחמות

,עודכן

רוחות המלחמה מצפון אינן ברורות, אך הן עלולות להתעצם על רקע איום הצבתם של טילי S-300 מתוצרת רוסיה על אדמת סוריה. מערכת הטילים הזאת פותחה לראשונה בסוף שנות ה־70. מדוע היא מאיימת על הטייסים ומדירה שינה מעיני קברניטי מערכת הביטחון?

ראשית נזכיר שמלחמות לא מוכרעות על ידי טילים, בין שאלו קרקע־קרקע ובין שקרקע־אוויר. השימוש ברקטות עתיק יומין. עוד ב־1379 השתמשו האיטלקים ברקטות, והסינים קדמו להם בעשרות שנים. ביוני 1815 השתמש הצבא הבריטי ברקטות בקרב ווטרלו. במלחמת העולם השנייה שכנע חיל התותחנים הגרמני את היטלר לפתח מערכת טילים שתטה את הכף לטובתם. ההשקעה היתה עצומה, ושקולה למאמץ האמריקני לפתח נשק גרעיני באותן שנים. 1,190 טילים שוגרו לעבר לונדון, והשפעתם היתה פחותה מהתקפה אווירית אחת של בעלות הברית. פחות מ־3,000 אזרחים בריטים נהרגו, מחיר נורא, אבל בריטניה כידוע לא נכנעה.

טילי קרקע־אוויר הם חלק ממערך הגנה נגד מטוסים וטילי שיוט. אמנם, מרבית מטוסי הקרב הופלו בעזרת תותחי נ"מ במהלך מלחמות, אולם כניסתם של טילי קרקע־אוויר לזירת הלחימה העלתה את ערכם הסגולי. עוד במלחמת ההתשה (1967-1970) נפגעו מטוסים שלנו, ובמיוחד במלחמת יום הכיפורים, אך ההכרעה המלחמתית לא נבעה מהימצאותם של טילים אלה.

חופש הפעולה של מטוסי צה"ל הוא מונח נזיל. תקיפה שמבצעים מטוסינו, גם אלה ללא טייס, מגובה במערכות לוחמה אלקטרונית, באותו אופן שבו נערך מבצע תקיפת טילי השיוט של ארה"ב ושותפותיה, צרפת ובריטניה. עם זאת, מערכת S-300 היא אוטומטית ובעלת יכולת להעסיק עשרות מטרות בו בזמן, ובמיוחד בעלת טווח של כ־150-200 ק"מ, כך שאין חופש פעולה ללא סייג.

ושאלת המחיר. בשנים האחרונות חודרת לתודעה דרישה "בלתי כתובה" לניהול מלחמה או מבצע באפס מחיר. שיא המחשבה החמורה הזאת היה במערכת תשדירים ופרשנויות נוגות משל היינו לאחר תבוסה, כשמטוס קרב של חיל האוויר הופל במהלך תקיפה בסוריה. גם אם המחשבה הזו טבולה בהתנשאות על האויב, כאילו אינו אלא מטרת דמות מקרטון, הדרישה לאפס נפגעים מחלישה את יכולת ההגנה שלנו. היא נובעת מההתנגדות הגורפת של חלקים בתוכנו לתקיפה באיראן, וכמובן בתמיכה הנלהבת בהסכם הגרעין של ממשל אובאמה.

במילים אחרות, זעקות השבר והתבוסה אחר הפלת מטוס הן כלי לכבילת ידיה של הממשלה להגן על אזרחיה באמתלה של "מחיר כבד". למלחמה יש מחיר, אולם העצמתו לממדים של אסון לאומי רק מחזקת את רצון האויב במלחמה.

ד"ר גבי אביטל הוא מומחה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר