"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חקירות נתניהו וזיכויו של אלון חסן

,עודכן

לא פחות מאשר כזיכוי של אלון חסן, פסק דינו של השופט יואל עדן הוא ביקורת חריפה על יחידת להב 433 ופרקליטות המדינה. הפרקליטות ייחסה לחסן עבירות שוחד, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים. בפסק הדין זיכה השופט עדן את חסן מכל האישומים וקבע, כי לא רק שמערכת התביעה לא הצליחה לספק ראיות ולהוכיח אף אחת מההאשמות, אלא שהמשטרה והפרקליטות פירשו בצורה מגמתית מעשים לגיטימיים תוך הסתמכות על השערות ולא על ראיות.

"מצאתי בטענות שהועלו בהליך זה שוב ושוב פרשנות יתר למעשים שניתן לפרשם גם כנטולי אפיון פלילי", קבע השופט, והוסיף: "שוב ושוב היה צריך לכייל את התהליך הפרשני, לבחון את הדברים בהקשרם, ורק אז להסיק מה משמעותם, ולתת לדברים את מובנם הרגיל, ואת הפרשנות הטבעית וההגיונית לביצועם". בהמשך ביקר השופט בחריפות את חריגת הפרקליטות מסדר הדין הפלילי המתוקן: "טענות המתמקדות באווירה, בשמועות ובריח לא טוב העולה מהתנהלות, אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליות מעשה. חוש הריח אינו יסוד מיסודות עבירה, ואינו כלי פרשני".

עד לפני שנים אחדות האשמות כה חמורות כלפי הפרקליטות והמשטרה היו נתקלות בתדהמה אפילו בקרב מבקרי מערכת המשפט. בישראל 2018, אחרי שנה וחצי של התנהלות פסולה בחקירות ראש הממשלה, אף אחד לא באמת הופתע. אם ישנו קו שמחבר בין כל חקירות נתניהו, הרי שבכל אחד מהתיקים ניתן לזהות אותן תופעות פסולות המתוארות בזיכויו של אלון חסן.

בתיק 1000 בחרה המשטרה להיתלות בפרשנות בלתי סבירה, לפיה נתניהו סייע למילצ'ן לקבל ויזה בשל שוחד שקיבל ממנו בדמות סיגרים. זאת, תוך התעלמות מתרומת מילצ'ן לביטחון ישראל ומכך שנתניהו ערך מספר רפורמות שפגעו במילצ'ן כלכלית.

רבים מאזרחי ישראל חושדים שהמשטרה סימנה את נתניהו ופועלת נגדו באמצעות "פרשנות יתר למעשים שניתן לפרשם כנטולי אפיון פלילי".

בתיק 2,000 המשטרה החליטה לבצע הפללה של יחסי תן וקח מקובלים בין פוליטיקאים לכלי תקשורת, רק ביחס לנתניהו. המשטרה התעלמה מכך שנתניהו פעל נגד חוק "ישראל היום", ומכך שפוליטיקאים בכירים נרתמו לקידום חוק שהיה שווה מאות מיליוני שקלים למו"ל ידיעות אחרונות.

רבים מבינים שבמבחן התוצאה, הפרשנות לפיה נתניהו "מרח" את מוזס סבירה הרבה יותר, מאשר הפרשנות הקלושה העומדת בבסיס תיק 2,000. נוסף על כך, גם אם שיחות נתניהו-מוזס אינן מריחות ממי ורדים, הרי ש"טענות המתמקדות באווירה ובריח לא טוב, אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליות מעשה".

בתיק 4,000 החליטה המשטרה לשלב בין התופעות הפסולות שנמנו בפסק הדין. מצד אחד הפללה של יחסי פוליטיקה-תקשורת, ומצד שני פרשנות מופרכת כאילו רפורמה לגיטימית המוערכת בשווי מאות מיליוני שקלים ניתנה בתמורה לכמה כתבות מפרגנות.

האדם הסביר צופה בהדלפות ומגיע למסקנה שמוטב למשטרה "לכייל את התהליך הפרשני, לבחון את הדברים בהקשרם... ולתת לדברים את מובנם הרגיל, ואת הפרשנות הטבעית וההגיונית לביצועם".

פסק דין כזה צריך לסייע לבנות מנגנוני איזונים ובלמים ראויים שיפקחו על מערכת המשפט. למרבה הבושה, מאז יום חמישי אנו עדים לשתיקה תקשורתית ומשפטית גורפת, בעוד שהתגובות היחידות מכיוון מערכת המשפט היו השמצות ומתקפות אד-הומינם עלומות נגד השופט יואל עדן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר