"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מניפולציה בכסות דמוגרפית

,עודכן

פרסום הדו"ח הדמוגרפי השבוע עורר את הוויכוח האוטומטי על הנתונים. אני מעדיף לא להיכנס למשחק הזה, כי אין לי נתונים מקצועיים לבחון את חוות הדעת. אין לי מושג כמה ערבים יש בין הירדן לים. אולם איני צריך להיות סטטיסטיקאי כדי להבין את האופן המניפולטיבי של השימוש בנתונים.

כאשר מציגים שוויון בין מספר היהודים והערבים בארץ, וכוללים במספר הזה את הערבים ברצועת עזה וברשות הפלשתינית - זו בעיה. רצועת עזה? הרי נסוגונו ממנה עד גרגיר החול האחרון. עקרנו ממנה את כל יישובינו וגירשנו ממנה את כל הישראלים, עד היהודי האחרון, החי והמת. מדוע מכלילים את הערבים ברצועה כחלק מהסטטיסטיקה הדמוגרפית?

הוא הדין ברשות הפלשתינית. לאזרחי הרש"פ יש נשיא, ראש ממשלה, ממשלה, פרלמנט, בתי משפט, בתי כלא, משטרה, שב"כ, שגרירויות בעולם. בחירות? לא, בחירות אין שם, אבל זה לא קשור אלינו. נכון, זו אינה מדינה ריבונית, אך הרש"פ הרבה יותר קרובה למדינה, מאשר להיותה חלק מישראל. אכן, לאחר 1,500 הרוגים ישראלים, נאלצנו להחזיר את השליטה הביטחונית הכוללת שלנו על שטחי הרש"פ, אבל הם ממש לא חלק מישראל. אז מדוע הם חלק מהסטטיסטיקה?

הרי ממה נפשך, אם נכון לכלול את הערבים שאינם במסגרת שלטון ישראל בסטטיסטיקות הדמוגרפיות, הרי כך יהיה גם אם תקום מדינה פלשתינית בקווי 49'. סביר להניח שאם תקום מדינה כזו, יגורשו אליה הפלשתינים ממחנות הפליטים במדינות ערב. הבעיה הדמוגרפית תהיה קשה הרבה יותר, מכל בחינה. ואם אין זה נכון לכלול אותם - למה נכללו במאזן?

גם אם הנתונים הדמוגרפיים של המנהל האזרחי מדויקים - ואין לי דרך לסתור אותם - דרך הצגתם היא מניפולטיבית. היא נועדה לשרת את הטיעון שיש רק שתי אפשרויות: "פתרון שתי המדינות בקווי 49'" או "פתרון המדינה האחת" שבה לא יהיה רוב יהודי. זהו ניסיון לנתב את דעת הקהל לקו פוליטי מסוים, באמצעות מניפולציה.

את הקו הפוליטי הזה אני רוצה לעמת עם המציאות. בימים אלה מתארגנים מסעות ה"שיבה" מרצועת עזה. אבל הרי נסוגונו מעזה, נסוגונו לקווי 49'. אז למה דווקא משם הם צועדים?

כי הצעדה מבטאת את המסר שלהם. הם אינם נאבקים למען "שתי מדינות לשני עמים", לא למען "מדינה עצמאית לצד ישראל". הם נאבקים למען "זכות" ה"שיבה", כלומר למען הטבעת מדינת ישראל במיליוני פלשתינים. בדרך למימוש המטרה הזאת, נסיגת ישראל לקווי 49' היא בסך הכל תחנת ביניים.

מה יקרה אם ישראל תיסוג מיו"ש לקווי 49'? מה שקרה כשישראל עשתה זאת ברצועת עזה. גוש דן יהיה לעוטף יו"ש ומצעדי השיבה יהיו לפאתי תל אביב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר