"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תכנית לשיקום שמירת סודות מדינה

,עודכן

אין צנזורה אמתית בישראל, אומרים בקהילת המודיעין. נחשפנו לכך בפרסום תקיפת הכור בסוריה. אסור שהתקיפה המוצלחת תטשטש את הנזק שבפרסומה.

גורמי הצנזורה משתבחים בכך שמנעו את פרסום רוב החומרים הרגישים. אבל החדשות הרעות הן, שהסודות נשארו במחשבי העיתונאים. כל לוחם סייבר מתוחכם יכול לשלוף אותם משם. בצה"ל נשמרים הסודות הללו על פי כללים נוקשים. קצינים הודחו על לקיחת מחשב הביתה. כשמדובר בעיתונאים, הרשויות מתהלכות סביבם בענווה יתרה. מצ"ח ומשטרת ישראל לא פשטו על בתיהם עד היום להחרימם.

הצנזורה עשויה לאשר ידיעה שאולי לטעמה אין בה נזק, אבל על גל הראיונות שבאים בעקבותיה, אין לה שליטה, לבטח לא על ראיונות בשידור חי. במקרה זה לא רק הכותרת, אלא אלפי פרטים שלא היו צריכים להיחשף - נחשפו.

הלחץ התקשורתי והפוליטי לקראת פרסום ספרו של אולמרט, ובעתירות לבג"ץ של עיתונאים מערוץ 10, הביא לפרסום רשמי של התקיפה, וכך התיר לאולמרט ולמאדירי שמו להתראיין.

לא היה יום טוב למודיעין האויב כאותו יום. פוליטיקאים וקצינים בכירים השלימו זה את זה ביצירת פאזל מודיעיני לאויב. שר הביטחון ליברמן הודה, שאילו ידע מראש על היקף המידע, לא היה מאשר את הפרסום. אבל הצפי למחדל הונח לפתחם של ראשי מערכת הביטחון והדרג הפוליטי בטרם הפרסום.

אין זה מקרה בודד. דוגמה נוספת היא תחקיר "עובדה" על "אסון צאלים", שבו נחשף הסוד הכמוס על התכנית לחיסול סדאם חוסיין. כולם הלכו להתוודות אצל אילנה דיין כדי להימלט מהאחריות על האסון, וכך הוגשה תכנית כבקשתך של דרכי פעולה צה"ליות לחיסול בכירי האויב.

שלושה צעדים דרושים לשיקום תרבות שמירת הסודות, שכורסמה במשך השנים. (א) יש למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת שרשרת ההליכים וההחלטות שהביאו לפרסום תקיפת הכור בסוריה. יש לחקור אם עיתוי הפרסום נועד לשרת אישים ואינטרסים מסחריים. האם היה דיון בקבינט, בשאלה היסודית, כיצד יגיב השליט הסורי אם יפורסם שישראל תקפה? כיצד גורמים לכך שעיתונות אגרסיבית־דעתנית לא תִּגְבָּר על קצינים ופוליטיקאים הכמהים לסיקור חיובי.

(ב) יש להעביר את הצנזורה מידי צה"ל לגוף חיצוני ייעודי, דוגמת מערך הסיייבר הלאומי או המטה למלחמה בטרור. הצנזורה הצבאית מתקשה לעמוד בלחצים. חלקהּ נושא עיניו למשרות הבאות וחושש מעימות עם התקשורת. המטה יהיה בעל סמכויות אוטונומיות ומִנְהל סגור, כך שלא ייחשף ללחצים, כפי שהצנזורה חשופה אליהם כיום. בהקמת הגוף, יתוקן נוהל ישן ומוזר, שלפיו הצנזור הצבאי מפקח גם על מידע מהשב"כ והמוסד.

(ג) יש להקים קבוצת קציני מילואים שומרי סף, שילוו את המערכה לשמירת סודות המדינה כגוף אזרחי לתועלת הציבור, שיורכב מ"לשעברים" בתחומי המודיעין. בנפשנו היא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר