"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין "רק" פשע, גם לא לרה"מ

,עודכן

ח"כ נורית קורן היא עורכת דין וחברה בוועדה למינוי שופטים. עכשיו מתברר שהיא גם עוסקת בלהבהיר לציבור מה ההבדל בין פשע לבין פשע חמור. "שוחד זה לא רצח, זה לא אונס, זה לא פשע מאורגן", אמרה מי שמזל שהיא קיימת, אחרת לא היינו שמים לב להבדלים.

הבעיה היא שח"כ קורן, בדבריה, מייצגת עמדה של חלקים רבים מדי בציבור הישראלי, שמוכנים למחול למנהיג על כל מיני "החלקות" מוסריות ובלבד שימשיך לכהן. זוהי עמדה שאוחזים בה גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל. שוחד לאולמרט? שטויות, העיקר שימשיך לקדם את תהליך השלום. חשדות כנגד נתניהו? בקטנה, באמת, האיש מייצג אותנו הכי טוב בעולם. אין פוליטיקאי לא מושחת, כולם לוקחים, שטויות, אין תירוץ שמגניהם של המושחתים לא משתמשים בו כדי להכשיר את השרץ. "פשע, לא פשע חמור" נכנס בקלות רבה לשיח הזה.

זהו שיח מסוכן שאומר, בעצם, שבשם האידיאולוגיה מותר למנהיג, במדינה דמוקרטית, להיות פושע. לא עיגול פינות או זגזוג או הבטחות והסכמים שמריחים לא נעים, זה חלק מהמשחק הפוליטי. אלא עבירה על החוק, מוכחת, כזאת שכל אזרח אחר שהוא לא ראש ממשלה היה משלם עליה מחיר כבד.

זוהי תפיסה שמתאימה למדינה שבה שולט מלך או מנהיג טוטליטרי. היא נובעת מהערצה עיוורת למנהיג ולתפיסותיו, מהמחשבה שאין ולא יהיה מי שיחליף אותו. שהמנהיג הוא כל כך גדול שיש דברים שמותר לו. שמנהיג לא חייב לשמש דוגמה אלא להפך, הוא מורם מעם ולכן אינו חלק ממנו ולא חלים עליו אותם כללים. כשציבור מסתכל באופן כזה על מנהיג מדובר בסכנה אמיתית למשטר הדמוקרטי. זה אומר שהוא הפסיק לראות במנהיג נבחר ציבור שקיבל את כוחו מהציבור אלא כמי שזכה במלוכה, שהוכתר על ידי כוח עליון. וכשהמנהיג יודע שזה מה שהציבור חושב, הוא מרשה לעצמו עוד ועוד, מותח את גבולות המגיע לי. וכך, בשיטת הסלמי, הוא לוקח לעצמו יותר ויותר סמכויות, יותר ויותר חירויות, והנה נפרצו הגבולות ונחצו הקווים והדרך לשלטון יחיד, אלים ומושחת מתקצרת.

ספר דברים מתייחס לחובותיו של המלך. הוא חייב ללמוד את חוקי האל, לציית להם, אסור לו להרבות בכסף וזהב וסוסים ונשים. מוטלות עליו חובות מוסריות מפני שזה חלק אינטגרלי מקיום משטר תקין.

ואם בימים ההם חלה על המלך חובה לדבוק בחוקים אז על אחת כמה וכמה הכלל הזה תקף למדינה דמוקרטית. כן, ח"כ קורן, אין דבר כזה "רק" פשע. מי שעבר על החוק הוא פושע ופושעים צריכים להיענש - גם אם הם ראשי ממשלה. מיכל אהרוני

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר