אם זו "התנהלות מקובלת" - זהו רגע שפל עמוק

אתמול, בפעם הראשונה זה שנים רבות, עמדתי נבוך אל מול הסטודנטים שלי בקורס "פילוסופיה של המשפט". הרציתי על היחס שבין משפט ומוסר והסטודנטים חייכו בציניות מופגנת. כאשר עורך דין בכיר האחראי לחקירה מורכבת, הנוגעת לראש הממשלה ולבכירים במשק, מתאם ימי מעצר והתחזות עם שופטת שמסכימה להיראות מופתעת - מה אפשר להגיד על הקשר שבין משפט ומוסר?

כדי להוסיף חטא על פשע הסביר עו"ד ערן שחם־שביט באמצעות בא כוחו שמדוברבהתנהלות "במסגרת מקובלת". אם זו התנהלות מקובלת, הרי מדובר באחד מרגעי השפל העמוקים ביותר של מערכת אכיפת החוק. אין לי ספק שברואנדה, לידיעת תומכי המסתננים והאבירים המזויפים של שלטון החוק, אין מקובלות שכאלה.

אין לאדם בעולמו אלא את חירותו. על מנת להבטיח אותה הסכימו בני אדם לחיות במסגרת מדינית. במקומות רבים בעולם שילמו אזרחים מחיר יקר כדי לחיות כבני חורין. מתברר כעת שדווקא במדינת היהודים, שהיו ראשונים להנחיל לאומות העולם את תודעת החירות, יש בכירי משפט שסוחרים ומתעללים בבני אדם אגב שלילת חירותם. אם אותו חוקר הרשות לני"ע היה יושב יום אחד במעצר, הוא היה מבין את הסבל, הצער ועוגמת הנפש של אזרחים שנזרקים על מזרנים מלאי פשפשים ונמנעים מהם רחיצה, אור שמש וחופש תנועה. מי יודע כמה נשים ואנשים ישבו בתנאי מעצר קשים ומשפילים כדי לקדם את רצונם של חוקרי משטרה לשבור נחקרים באמצעות השפלה ושלילת חירות.

מסופקני אם במערכת המשפט ובתקשורת השמאל הפנימו את המשמעות האמיתית של התנהלות השופטת ונציג החוקרים. מדובר לכאורה בהתנהלות פלילית חמורה של שיבוש הליכי חקירה, שהעונש על כך יכול להגיע לשלוש שנות מאסר. אני מציע לכמה מהפרשנים המוכרים לא להקל ראש בעובדות שנחשפו. זכורני ימים בעת שירותי הצבאי, כאשר מפקד הגדוד לא פעם העלים עין ממעשים חמורים ופטר אותם באמצעות העמדה לדין משמעתי. מי שמתייחס להתנהלות השופטת ונציג הרשות כעניין משמעתי בלבד - או שמדובר בטיוח או שיש אי הבנה באשר למשמעות החמורה של המעשים.

במסגרת החקירה הפלילית הדחופה חובה לתפוס את הטלפונים הסלולריים של השופטת ושל עורך הדין, לבדוק חילופי מסרונים ביניהם בשלושת החודשים האחרונים ולוודא עד תום מה משמעות המונח "מתווה" שבו השתמשו. בהזדמנות זו אפשר לברר אם היו חילופי מסרונים בינם לבין אנשי תקשורת שמילאו את המרקעים בהדלפות.

עד שלא תתנהל חקירה רצינית, הציבור לא יאמין שאכן יש כוונה לטפל במקרה הקשה ושהוא אמנם חריג. מאחר שמדובר בשבר אמיתי באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, יש לבצע בדק בית רציני ביותר. אם כך נוהגים בבכירים, מי יודע מה עושים לאזרחים מהשורה? תפקיד ראשי מערכת המשפט, כולל נשיאת בית המשפט העליון, להתמודד עם הפרשה בנחישות ובמהירות. עתיד אמון הציבור במערכת אכיפת החוק מוטל על כף המאזניים. אין למדינת ישראל את המותרות לעבור לסדר היום על אירועים מסוג זה. "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" - בלי משפט וצדק אין עתיד לשיבת ציון.