חקירות נתניהו - מסע ציד בררני

הסיפור האמיתי המתחולל לעינינו בשנה האחרונה אינו מאבק בשחיתות, אלא מסע ציד לחיסול בנימין נתניהו ולריסוק הדמוקרטיה הישראלית.

יש כמה ראיות לכך, נתחיל במרכזית: רמיסת עקרון השוויון בפני החוק. אין עיקרון חיוני יותר מזה במדינת חוק. הסיבה פשוטה: מרגע שחוקים לא ייאכפו בצורה שוויונית על כלל אזרחי המדינה, הופך החוק למכשיר כוחני שרירותי המיועד לפגוע או לצוד גורמים מסוימים, תוך הענקת חסינות לאחרים.

משטרת ישראל מפעילה זה חודשים ארוכים מאות שוטרים וחוקרים שאינם אוכפים את החוק בצורה שוויונית על כלל אזרחי המדינה, אלא מחפשים מסביב לשעון, בכל דרך אפשרית, פגמים בפעולותיו של אדם אחד. המשטרה הפכה מגוף שמטרתו לאכוף חוק ולחקור חשדות לביצוע עבירה - מרגע שיש עילה או חשד סביר לביצועה - לגוף העוסק בציד שיטתי של אדם אחד תוך הפעלת משאבים עצומים, כדי לחפש בכל דרך חשדות כלשהם נגד נתניהו, שאמורים היו להיות מלכתחילה בידי המשטרה לצורך פתיחה בחקירה.

צידו השני של מסע הציד הבררני הוא התעלמות המשטרה משורה ארוכה של חשדות וחשיפות למעשים חמורים יותר ביחס לשחקנים אחרים בזירה הפוליטית. המשטרה ממשיכה להתעלם מכך ש־43 ח"כים תמכו בחוק לסגירת "ישראל היום" ומכך שפוליטיקאים בכירים זכו לסיקור אוהד בקבוצת "ידיעות" בעת קידום החוק. המשטרה ממשיכה להתעלם מכך שציפי לבני, שרת המשפטים דאז, התעלמה מחוות דעתו של היועמ"ש לממשלה וינשטיין, שקבע שהחוק לסגירת "ישראל היום" אינו חוקתי, ובחרה להסתמך על חוות דעת משפטית מטעם "ידיעות אחרונות". המשטרה ממשיכה להתעלם מכך שמשרדיהם של שרי יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון ומאיר כהן רכשו שירותי תדמית ופרסום מקבוצת "ידיעות אחרונות" בעלות מיליוני שקלים. גם חשיפתו של העיתונאי יואב יצחק, שלפיה יש חשדות חמורים לכך שניצב בדימוס יואב סגלוביץ' – איש מפלגת יש עתיד נכון להיום - תדרך את הרמטכ"ל גבי אשכנזי בעת חקירת הרפז, זוכה להתעלמות מוחלטת מצד מערכת אכיפת החוק. ובשעה שנתניהו נחשד בהענקת תמורה לארנון מילצ'ן בשל משפט שייתכן שאמר ללפיד בנושא חוק מילצ'ן, לפיד עצמו לא נחקר באזהרה בנושא - הגם שלפי הפרסומים, פעל לקידום החוק ונפגש בנדון עם מילצ'ן ועם רפרנטית של משרד האוצר.

לצד הרדיפה השיטתית של נתניהו והאכיפה הבררנית ביחס ליריביו הפוליטיים, אנו עדים למבול הדלפות מגמתיות המבקשות לפגוע במעמדו הציבורי של נתניהו ולהכריעו בבית הדין של דעת הקהל. לכך צריך להוסיף את ההאשמות הקונספירטיביות שהעלו המפכ"ל אלשיך ופרקליטיו של ניצב רוני ריטמן נגד נתניהו. משמעות הדברים פשוטה: אלשיך לא מטפל בחקירות ראש הממשלה כשהוא נקי משיקולים זרים.

וכעת אנו נחשפים לפרסומים על היחס המחפיר לניר חפץ ולשאול אלוביץ', בניסיון לשבור אותם פיזית ומנטלית ולגבות מהם עדות נגד נתניהו. לנגד עינינו הופכת ישראל למדינה שבה מוקדי כוח אנטי־דמוקרטיים מסמנים מטרה והופכים את המשטרה לאגרוף ברזל, שמטרתו לשבור ולרמוס את רה"מ הנבחר. הדברים הללו חמורים לאין שיעור מכל חשד או תיק שמנסים להדביק לבנימין נתניהו.

מדינת חוק לא יכולה להרשות לעצמה פעילות של משטרה שאין עליה שום מנגנוני איזונים ובלמים. אפס פיקוח. אפס ביקורת אפקטיבית. הדמוקרטיה הישראלית תלויה כעת על בלימה.