"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ומה עם אחריות הרגולטורים?

,עודכן

הרכישה של יורוקום עשויה לסיים פרשה מביכה בכלכלה הישראלית - פרשה שבה לכאורה הכוכב המרכזי הוא שאול אלוביץ', אך למעשה זו הרגולציה הישראלית המקרטעת. עודף המפקחים והרשויות לא מצליח למנוע מהשוק להתנהל בצורה עקומה, ממש מתחת לרדאר. עסקת הרכישה של הטלוויזיה בלוויין "יס" לא נעשתה במחשכים. היא אושרה על ידי הרשויות ופרטיה פורסמו בכל כלי התקשורת, ובכל זאת אף אחד מהרגולטורים לא ידע לשאול את השאלות המתבקשות: כיצד ייתכן שמחיר העסקה ייקבע בהתאם לביצועי החברה בעתיד, כשהרוכש עצמו מעורב בשתי החברות ויכול להשפיע על מחיר העסקה?

נכון שאלוביץ' לקח את העסקה העקומה מלכתחילה כמה צעדים קדימה כשהפעיל אנשי מפתח בחברות באופן שלכאורה אינו חוקי, אך גם בלי לעשות זאת הוא היה יכול ליהנות מחברה במחיר לא ריאלי. גם קודם העסקה, בזק החזיקה כמעט במחצית מ"יס", מה שהפך את העסקה ל"עסקת בעלי עניין". נניח שהוא לא היה מנחה את הנהלות החברות להנדס לעצמו מחיר מציאה, האם הם לא היו מבינים לבד מה עשוי לחבב אותם על הבוס החדש? האם אין די באפשרות הזו?

יש פעילים בשוק שמציעים לבטל את האפשרות לקיום עסקאות בעלי עניין לאלתר. יש בזה לא מעט היגיון וצדק למשקיעים. כיצד ניתן להאמין לתום הלב שבעסקה המבוצעת על ידי שתי חברות שיש להן בעל עניין משותף, שלא לדבר על בעל שליטה בהן. בכל מקרה מותר לצפות מהרשויות לבחון את העסקאות האלה בתשומת לב יתרה וגם להקשות עליהן. אחרי הכל מדובר בחברות ציבוריות שרוב הציבור מושקע בהן ישירות ובאמצעות המוסדיים. כמו כן, הפרשות האלה פוגעות באמון המשקיעים ומוציאים את דיבת השוק הישראלי רעה גם למשקיעים מהעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר