"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זמן נשי: מי תוביל את מינהלת השירות הלאומי?

,עודכן

בקרוב צפוי לסיים את תפקידו ראש מינהלת השירות הלאומי־אזרחי, שר שלום ג'רבי. אין גוף בישראל הראוי יותר לכך שבראשו תעמוד אישה כמו מינהלת השירות, שבבסיסה עשייה חברתית וערכית רחבה שמוביל בשטח רוב נשי מובהק. למינהלת דרושה הנהגה נשית מקצועית ראויה, שתהווה השראה ודמות לחיקוי לאלפי הנשים הדתיות והלא־דתיות המתנדבות במסגרתה.

דווקא בימים אלה, כששאלת מקומן של הנשים הדתיות עולה ביתר שאת, יש חשיבות עליונה במינוי מחליפה אישה לג'רבי. אפילו במציאות שבה רוב הגופים והארגונים הממשלתיים נמצאים עדיין תחת הנהגה גברית, בולטת המינהלת לרעה: למרות רוב נשי מובהק, היא נוהלה מיום הקמתה על ידי גבר. ראוי שהנשים הצעירות המתנדבות במסגרות השירות הלאומי - רובן הגדול דתיות - תראינה לנגד עיניהן דמות נשית מובילה, שתשמש עבורן דוגמה בדרך להשתלבות עתידית בתפקידי מפתח בחברה הישראלית.

נשות הציונות הדתית בתנופה. יותר נשים דתיות מתגייסות לצה"ל, בוחרות במסלול הפוליטי והעסקי, מובילות מאבק בהטרדות מיניות, מתמנות לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. לצעירות הדתיות יש כיום דגמי חיקוי רבים, נשים המשלבות בין מחויבותן המשפחתית לקריירה והגשמה אישית: פוליטיקאיות, עיתונאיות, מנהיגות רוחניות וציבוריות ועוד. לצד הנשים המובילות ישנם ארגונים, קבוצות ותנועות המעניקות לצעירה הדתית לגיטימציה לפתח קריירה לצד גידול ילדים. כל זה, בקהילות שלא תמיד יודעות לפרגן לנשים על מימוש יכולותיהן ואפילו מדכאות את ניסיונן של נשים דתיות לשבור את תקרת הזכוכית הכפולה: החברתית והדתית.

אלה שיוצרות ומובילות את התנופה הנשית בציונות הדתית, הן הקטר שיוביל את הרכבת, ומי שתאפשרנה לצעירות הדתיות כיום להגשים עצמן בכל תחומי החברה. ככל שהממשלה תפתח יותר מקומות בשירות הציבורי לנשים דתיות, תגדל תרומתן למשק ולמדינה. תפקיד כזה הוא ראש מינהלת השירות הלאומי־אזרחי. המינהלת הוקמה בינואר 2008 בהחלטת ממשלה, ובמסגרתה פועלים כיום כ־17 אלף מתנדבים ומתנדבות ממגוון מגזרים וקבוצות בחברה. הרוב המכריע, כ־9,000, הן בוגרות מוסדות הציונות הדתית.

במכרז שפורסם לתפקיד ראש המינהלת, לא הוענקה כל עדיפות לאישה על פני מועמדים גברים וכעת ההחלטה עומדת לפתחה של ועדת האיתור. השר הממונה על המינהלת, אורי אריאל מהבית היהודי, תמה השבוע בישיבת הממשלה, מדוע דובר צה"ל מקדם נושאים הקשורים לשילוב נשים בצבא, ובכך רמז שוב שאינו מאמין בקידום ושילוב נשים בתפקידים שהוא תופס כגבריים. ראשות המינהלת היא הזדמנות מצוינת בשבילו לבצע תיקון ולקדם נשים - במקרה זה, למנות לארגון בעל רוב נשי, אישה מובילה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פולי ברונשטיין

הכותבת היא מנכ"לית "יוזמת המאה" ומחברת הספר "תור המתינות - מסע אישי מהשמאל אל המרכז"

כדאילהכיר