"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחויבות אמת שאינה תלויה בדבר

,עודכן

במבט ראשון עשוי להתקבל הרושם, שביקורו של סגן הנשיא האמריקני מייק פנס בירושלים אינו יותר מאשר ריטואל נטול כל משמעות מעשית. זאת, משום שפנס אינו נמנה עם הכוורת המזרח־תיכונית של הנשיא טראמפ, ומאחר שלא עומד על הפרק שום מתווה מדיני חי ונושם שיש להעניק לו תנופה חדשה או לצקת לתוכו תכנים פורצי דרך. ואולם רושם זה הוא מטעה. במערכת היחסים המיוחדים שבין וושינגטון לירושלים יש חשיבות רבה גם למחוות, לסמלים ולביטויים של הזדהות עמוקה ותמיכה פומבית וגורפת בישראל, במיוחד כשהם מעוגנים במסד הערכי, האידיאולוגי וההיסטורי של הברית.

ואכן, כאשר קווי אפיון אלה מושמעים בקול רם וצלול מעל בימת הכנסת, יש בהם כדי להעביר מסר חד־משמעי באשר לעוצמתה ולחוסנה של השותפות ולמקומה המרכזי של ישראל באתוס, במורשת, בהוויה ובחוויה האמריקניים. מבחינה זו הקול הוא, אמנם, קולו של סגן הנשיא אך, בפועל, המדובר בשליחו ובעוזרו הנאמן של הנשיא ה־45, המבטא בצורה מזוקקת וטהורה את גישתו של קודקוד הפירמידה ומשקף את תנאי החיבה המאפיינים כעת את הציר האמריקני־ישראלי. ביטוי נוסף לעובדה שסגן הנשיא מייצג נאמנה, במהלך ביקורו באזור, את עמדותיו המושרשות והנחרצות של הבית הלבן, ניתן לראות בדרך הישירה והגלויה שבה הציג בפני מלך ירדן עבדאללה את מדיניותו של הממשל בזיקה לירושלים ולחידוש תהליך השלום במרחב הפלשתיני. זאת, בלי שניסה כלל להפיס את דעתו של מארחו הירדני ולטשטש, באמצעות ניסוחים "תקינים פוליטית", את המחלוקת שפרצה בעקבות הכרזתו של טראמפ על ירושלים כבירת ישראל.

על רקע זה קיים פער קוטבי בין אופי ביקורו הנוכחי של סגן הנשיא הנוכחי על אדמת ירושלים לבין ביקורו, במארס 2010, של סגן הנשיא בממשל אובאמה, ג'ו ביידן, שנערך באווירה שונה לחלוטין. בה בשעה שפנס נושא עימו כעת מסר של שותפות אמיצה, שיקף אז ביידן את האקלים רווי המתח והחיכוך, שאפף את יחסי הממשל הקודם עם ישראל. למרות שביידן הגיע לירושלים בעיצומה של תקופת ההקפאה של פעילות הבנייה בשטחים (למעט במזרח ירושלים), לא פסק הלחץ האמריקני על ממשלת נתניהו להקפיא את תוכניות הבנייה גם בשכונות היהודיות של מזרח העיר. הביקור עמד בצילו של משבר זה, שהחריף בעקבות פרסום תוכניות הבנייה בשכונת רמת שלמה, והגיע לשיאו במהלך ביקורו של נתניהו בוושינגטון שבוע לאחר מכן.

את מקומם של שוט האיומים ודברי התוכחה הבוטים תופס היום שיח מפויס ומגבה, המשקף גם את הסכנות והאתגרים החדשים שבפניהם ניצב כעת העולם הסוני המתון. למרות שהמדיניות האמריקנית הנוכחית תומכת ללא סייג בהתנעתו של התהליך המדיני, בשונה מעידן אובאמה אין היא רואה בכך את חזות הכל או תנאי מוקדם הכרחי בדרך לביצור מעמדה של ארה"ב במרחב. ואמנם, הרושם שמותיר ביקור פנס הוא של מחויבות אמת שאינה תלויה בדבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר