גרמניה: אנטישמיות אינה מקובלת, אם אתה מהגר

לגרמניה עדיין אין ממשלה, אך המפלגה השמרנית של הקנצלרית אנגלה מרקל דאגה לכך שכבר בשבוע דיוניו הראשון לשנת 2018 יקיים הבונדסטאג (בית הנבחרים התחתון) דיון על סוגיה שאינה חדלה מלהאפיל על המדינה: האנטישמיות.

45 דקות יוקצו היום לנאומים על הצעת חוק חדשה להגברת המאבק באנטישמיות, שיזמו השמרנים. הסוציאל־דמוקרטים, שעסוקים יותר בוויכוחים פנימיים על הצטרפותם מחדש לממשלה בראשותה של מרקל, הודיעו על תמיכתם ביוזמה. עם זאת, במסמך קווי היסוד המפורט, שסיכמו שתי המפלגות הגדולות לפני ימים אחדים כבסיס למו"מ אפשרי להקמת "קואליציה גדולה", אין כל התייחסות לבעיית האנטישמיות. כאילו גרמניה הרשמית לא הזדעזעה אך לאחרונה משריפת דגלים ישראליים בהפגנות פרו־פלשתיניות בברלין ובערים אחרות.

טיוטת החוק, שהודלפה מראש על ידי חברי הסיעה השמרנית, מתרכזת בעיקר בהחרפת הענישה נגד מהגרים ופליטים, שיהיו מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי־ישראלית. יוזמי החוק קובעים שמי שאינו מקבל כמובנים מאליהם חיים יהודיים בגרמניה ואת זכות קיומה של ישראל - אין לו מקום בגרמניה. לפי טיוטת החוק, שמהווה שינוי מרחיק לכת ביחסה של גרמניה לאנטישמיות הנפוצה בקרב קהילות המהגרים הערביות והמוסלמיות, תישלל זכות השהייה בגרמניה ממהגרים ומפליטים שיהיו מעורבים בפעילות הסתה אנטישמית. אין מדובר בגירוש מיידי. למעשה, אין מדובר גם בגירוש ודאי. גם שלילת זכות השהייה תהיה נתונה לווכחנות משפטית.

עד כמה בעייתית היא גישתו של הממסד המשפטי הגרמני לסוגיית האנטישמיות, תעיד פסיקתו מהשבוע של בית משפט גבוה בעיר וופרטאל, שאישר פסק דין של ערכאה משפטית נמוכה יותר, ולפיו השלכת בקבוקי מולוטוב על בית כנסת אינה פעולה אנטישמית אלא מעשה פלילי בלבד. התקיפה המדוברת בוצעה על ידי שלושה צעירים פלשתינים, המתגוררים בגרמניה, בקיץ 2014, בצלו של מבצע צוק איתן. ברחבי גרמניה השתוללו הפגנות אנטישמיות, בעיקר של קהלים ערבים ומוסלמים. רשויות החוק לא הגיבו למתרחש. כשמשליכי בקבוקי המולוטוב על בית הכנסת בוופרטאל נלכדו, הם טענו שמדובר היה ב"מחאה נגד מדיניות ישראל" ולא - חלילה וחס - בפיגוע אנטישמי, שהיה גורר ענישה חמורה יותר. השופטים הגרמנים אימצו את עמדת התוקפים, פעם אחר פעם, למרות מחאותיה הקולניות של הקהילה היהודית המקומית.

ימים ספורים לפני הבחירות האחרונות אימצה ממשלת גרמניה היוצאת, שבה ישבו יחדיו השמרנים והסוציאל־דמוקרטים, את "הגדרת האנטישמיות", שנוסחה על ידי מומחים לפני 13 שנים ומבהירה באופן פרטני מתי פעילות אנטי־ישראלית היא למעשה אנטישמית. לפי הגדרה זו, תקיפת יהודים בגלל פעולותיה של ישראל - או כלשון ההגדרה "הטלת אחריות קולקטיבית על יהודים בשל מעשיה של ישראל - היא אקט אנטישמי. אימוץ "הגדרת האנטישמיות" על ידי ממשלת גרמניה נועד להעניק לכל הרשויות במדינה בסיס משותף להבנת המונח "אנטישמיות" ולאפשר לרשויות להיאבק ביעילות נגד המחלה הזו. קשה להאמין שיותר מ־70 שנה אחרי שפסקה השמדתם השיטתית של יהודי אירופה בידי הגרמנים ובעלי בריתם, גרמניה היתה זקוקה להגדרת מומחים כדי להבין מה זו אנטישמיות. ועדיין: גם לאחר שאומצה הגדרה זו באיחור רב מאוד, ממשיכה המערכת המשפטית להתנהל באופן מנוגד למדיניות הממשלה ולשכל הישר.

אין ספק שבגרמניה גברו בשנים האחרונות, אם כי באופן מוגבל למדי, ההכרה בקיומה של אנטישמיות וההבנה שגם שנאת ישראל היא ביטוי לשנאת היהודים. לפני עשור עוד היה מקובל לומר שבגרמניה אין יותר אנטישמיות, אלא רק "ביקורת לגיטימית על ישראל". נכון וחשוב לטפל באנטישמיות הקיימת בקרב קהילות המהגרים והפליטים הערבים והמוסלמים. אך טעות תהיה להתעלם מכך שאנטישמיות עדיין נפוצה מאוד בקרב חלקים רחבים של החברה הגרמנית. ומהם אי אפשר לשלול את זכות השהייה בגרמניה.