גם אבו מאזן לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות

לפי המשל הערבי, "מה שכתוב על המצח צריכה העין לראות". כך, גורלו הפטאלי של אדם (ואומה) נכתב לו מראש על מצחו וצריכה העין לראות זאת. לכך התכוון שר החוץ המנוח אבא אבן במשפט האלמותי "הפלשתינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות".

נאומו של אבו מאזן השבוע הצביע על מגמת התיגר הפלשתינית נגד ארה"ב וישראל, לפי פסוקי הקוראן שבהם נפתח כינוס הוועד המרכזי של פת"ח ברמאללה. ב"להקת החימום" כיכבו יו"ר המועצה הלאומית הפלשתינית סלים זענון, ומוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל.

בנאומיהם הארכניים הדגישו אבו מאזן ולהקתו כי ירושלים היא בירת פלשתין הנצחית "המוסלמית נוצרית" - לא יהודית - וכי "היא מפתח השלום והמלחמה", שכן העיר בבעלות הפלשתינים עוד מימי אבותיהם, ולאנגלים לא היתה זכות להעניק אותה ליהודים. בהתקפה משוללת רסן על ארה"ב ועל נציגיה באו"ם ובישראל, קראו הדוברים לבחינה מחודשת של הסכמי אוסלו ושל ההכרה בישראל, חיזקו את ידי "ההתקוממות העממית בדרכי שלום", העלו על נס את האסירים והחללים שנפלו למען פלשתין וירושלים וקראו לשיבת הפליטים.

ברכה, כנציג ועדת המעקב העליונה, ראשי הרשויות והרשימה המשותפת, הזדהה עם המאבק הפלשתיני נגד "הפשיזם הישראלי והאפרטהייד", שבמסגרתו מהווים 1.5 מיליון ערביי ישראל ש"בפנים" (כינוי המתנכר ל"ישות הציונית") שורש ובסיס. בתורו תקף אבו מאזן את מדינות ערב הבוגדניות, וכן את החוצפה והסחטנות האמריקניות, הנוגדות את רצון העולם, ש"קראו לעסקת המאה אך החטיפו לפלשתינים סטירה". לדבריו, בהכרה בירושלים כבירת ישראל וברצון לחיסול אונר"א איבדו האמריקנים את מעמדם כמתווכים הוגנים ו"הפלשתינים ייפגשו עימם רק כחלק מהרכב בינלאומי".

באמצעות מפה רב־שלבית שהוצגה על הקיר מאחוריו, שטח אבו מאזן כזייפן היסטוריה מקצועי - ממרומי הדוקטורט שקנה ברוסיה - משנה ארוכה ושקרית על "פלשתין ההיסטורית", שהצטמצמה בשל מזימת האומות. שירת הברבור של מכחיש השואה ("אולי לא אראה אתכם יותר") כללה גם תזה, שלפיה אין קשר בין היהודים לפלשתין, וכי היהודים נוצלו לאורך ההיסטוריה כמכשיר בידי האימפריאליזם המערבי - מקרומוול (במאה ה־17), נפוליאון, בלפור וטרומן - ועד לטרגדיית העם הפלשתיני בתמיכת אמריקה ב־1948. לשיטתו, הפלשתינים, צאצאי הכנענים, הם בעלי הארץ המוגדרים בקוראן כ"אנשי החנייה" (רבאט) המכונסים (טרם קרב) לכיבוש הארץ.

אבו מאזן, העומד בראש סינדיקט ההסתה וסטארט־אפ הטרור הגדול בהיסטוריה, הפריך את טענת הקונגרס שאש"ף הוא ארגון טרור. האומנם? אנחנו מחויבים להילחם בטרור הצהיר הראיס - ובד בבד, הצדיק את המשך התשלומים לטרוריסטים, לאסירים ולשאהידים והטיף לאינתיפאדת התנגדות של ההמונים. הנשיא הפלשתיני הציב תנאים לפיוס עם חמאס והטיח עלבונות בבכיר חמאס מחמוד א־זהאר, על "לשונו הארוכה" ועל סירוב חמאס לרעיון "ממשלה ונשק אחד" בידי הפלשתינים (נשק? לשם מה?)

אבו מאזן התחייב שהפלשתינים לא יקבלו תכתיבים מאיש ויתרכזו במאבק מדיני, שיכלול הוקעת ישראל כתהליך שיביא למימוש החלטות האו"ם לפי הקונצנזוס הפלשתיני מ־1988: מדינה פלשתינית בגבולות 67', חילופי שטחים מזעריים, הפסקת ההתנחלויות, ירושלים המזרחית כבירת פלשתין ושיבת הפליטים לפי החלטה 194 והיוזמה הערבית. היה זה עוד נאום סרבני ומחציף, שהחמיץ הזדמנות.