הביקור בהודו: פוטנציאל עצום למשק הישראלי

ההצהרה המשותפת של הודו וישראל, שפורסמה בסוף ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל ביולי 2017, פתחה בכך שהידידות בין שתי המדינות הועלתה לדרגת "שותפות אסטרטגית". בנימין נתניהו הזדרז לביקור גומלין בהודו חצי שנה אחרי שמודי הגיע לירושלים, לאותת שיש ממש בהצהרה הזאת.

השותפות בין שתי המדינות נובעת מתפיסת איוּם גבוהה ומסדר יום אסטרטגי משותף. הודו וגם ישראל ניהלו מלחמות קונבנציונליות גדולות עם שכנותיהן והתנסו בטרור ובסכסוכים בעוצמה נמוכה. שתיהן מעורבות בסכסוכים ממושכים בעלי רכיבים אתניים ודתיים מורכבים, שאינם מובנים לגורמי חוץ. כמו כן, היריבים של שתיהן מחזיקים בנשק להשמדה המונית.

שתי המדינות חוששות מהאסלאם הקיצוני, שרוב מרכזיו בעולם הערבי. הודו אף חוששת שהנשק הגרעיני של פקיסטן ייפול בסופו של דבר לידיהם של קיצונים אסלאמיים, בעוד ישראל רואה באיראן איום קיומי, בגלל עירוב בין קנאות דתית לתוכניות גרעיניות. פעילי דאעש שנותרו מאיימים על יציבותן של שכנותיה של ישראל ומהווים מקור לדאגה בדרום אסיה ובדרום־מזרחה.

ויש גם זווית אמריקנית. הודו, שחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית, שיפרה את יחסיה עם ארה"ב מאז ביום המלחמה הקרה. ניו דלהי רואה בקשריה עם ירושלים גורם העשוי לסייע לה בוושינגטון.

אכן, השדולה הישראלית בארה"ב הבינה את החשיבות של הודו לישראל ולארה"ב, כמו גם את היתרון שבטיפוח יחסים עם השדולה ההודית בארה"ב, שכוחה הפוליטי גובר. שתי השדולות שיתפו פעולה להשיג את אישור הממשל האמריקני למכירת מערכות ביון מוטסות (פאלקון) ישראליות להודו באביב 2003. בסתיו 2008 שיתוף הפעולה היה חיוני כדי להעביר בקונגרס האמריקני את עסקת הגרעין בין הודו לארה"ב, שהתירה להודו גישה לטכנולוגיה גרעינית לשימוש אזרחי, אף על פי שהיא אינה חתומה על ההסכם לאי הפצת נשק גרעיני.

שני שינויים במערכת הבינלאומית עשוים לחזק את השותפות האסטרטגית בין הודו לישראל: הירידה במעמדה של ארה"ב ועליית כוחה של סין. במזרח התיכון, הרתיעה של ארה"ב מגילוי מעורבות מקלה את שאיפתה של איראן להשיג הגמוניה אזורית. לחולשה אמריקנית יש השלכות גם בחלקים אחרים של העולם, ומדינות אסיה עוקבות בדאגה אחר צמצום תפקידה הבינלאומי של ארה"ב.

לקשר בין הודו לישראל יש נגיעות לאוקיינוס ההודי, בייחוד לאור נוכחותה הגוברת של סין. האוקיינוס ההודי הפך לאזור בעל עניין גדול יותר עבור ישראל, עקב חששותיה מאיראן ומפקיסטן.

הודו התגברה בהדרגה על רתיעתה משיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל, וכעת השיתוף בין שתי המדינות אינו עוסק רק בנושא המלחמה בטרור, שקדם לכינון היחסים הדיפלומטיים ב־1992 ושגבר לאחר מתקפות הטרור במומבאי בנובמבר 2008. עסקאות נשק הפכו לממד חשוב ביותר; ישראל אף נענית לדרישותיה של הודו להעברת טכנולוגיות. כתוצאה מהמאמצים של ישראל, היא הפכה לספקית הנשק השלישית בגודלה להודו. רשימה ארוכה של אמצעי לחימה ישראליים אף מיוצרים בהודו.

הודו הגדולה היא פוטנציאל עצום ליצוא עבור המשק הישראלי, שנציגיו מתלווים לרה"מ נתניהו בביקור השבוע במדינה. יש מקום נרחב לשיתופי מידע בתחומי החקלאות, הבריאות, ניהול משק המים וההיי־טק. נתניהו, "איש המכירות", ינסה להרחיב את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות ולקדם את תדמיתה של ישראל כענקית טכנולוגיה וכחברה חשובה בקהילייה הבינלאומית.

נתניהו מבין שהשינויים במערכת הבינלאומית הופכים את אסיה בכלל, ואת הודו בפרט, לחשובות יותר, ולכן האזור ראוי לתשומת הלב הישראלית. שהותו של נתניהו בהודו היא הזדמנות להעריך את ההתקדמות שהושגה ביחסים הדו־צדדיים, לגבור על המכשולים בהרחבת שיתופי הפעולה ולחזק עוד יותר את השותפות האסטרטגית בין המדינות.

הכותב הוא הוא נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים