"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אז מי סידר למי 20 מיליארד דולר?

,עודכן

רבות דובר לאחרונה על המשפט שנזרק בצחוק על ידי בנו של נתניהו, "אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר". אז נכון שבמקרה של קובי מימון זה קצת הפוך, כי נתניהו היה פה "האיש הרע" מבחינתו של איש העסקים (וחדי האוזן אף שומעים זאת בהקלטה), אבל זה לא משנה; מה ששוכחים זה להתייחס לשותף העיקרי של חברות הגז - אנחנו.

קצת היסטוריה למי שלא בקיא. במשך שנים בזבזה המדינה הון עתק באמצעות חברות ממשלתיות לא יעילות, על חיפושי נפט וגז, כדי לשפר את מצבה הכספי, את יחסי החוץ שלה, ביטחונה האנרגטי ואיכות האוויר של תושביה. לשווא. הדרך היחידה היתה לפתות את אנשי העסקים לסכן את כספם בתקווה לתגמולים נאים.

נחתם הסכם, סוכמו התמלוגים העתידיים, הושקעו כספים אדירים בחיפושים, ולמזלנו נמצאו מאגרים. רק שאז הופר ההסכם בחוסר חוכמה פעם אחר פעם על ידי המדינה (ועדת ששינסקי, ועדת צמח ועוד), בעיקר בשל לחצים אדירים מהציבור המוסת, המחאה החברתית, עתירות לבית המשפט ועוד. הפחד מהתעשרות יתר של ה"טייקונים" העביר את השמאל הכלכלי על דעתו, והוא עשה הכל לעכב את פיתוח המאגרים ככל שיכול.

הנזקים שנגרמו אדירים - הקפאת ההכנסות ופיתוח המאגרים במשך שנים רבות, ובעיקר קושי במציאת משקיעים שיסכנו את כספם בחיפוש מאגרי נפט וגז נוספים, ביודעם שאין כל ודאות שההסכם איתם יכובד.

התוצאה הסופית כיום היא שחלקה של המדינה הוא כ־65% מכל שקל שחברות הגז תרווחנה בעתיד. כלומר, על כל שקל שתקבלנה החברות אנחנו נקבל כפול, וזאת עוד לפני שנתייחס לחלק של הציבור בחברות עצמן, מה שמשפיע על הפנסיות שלנו.

נחזור ליאיר וחבריו. קצת פרופורציות: לקובי מימון יש רק חלק מחברה ששולטת בישראמקו (יחד עם חיים צוף והציבור). יש להכפיל לכן כל שקל שהוא מרוויח כדי להבין כמה תרוויח ישראמקו. נניח שזה פי שלושה. ברם, לישראמקו שליטה ב־28.75% בלבד ממאגר תמר, כך שאת התוצאה יש להכפיל שוב בשלוש. הגענו לתשע.

רגע, זה לא נגמר. מאגר תמר אינו היחיד. יש לוויתן, כריש, תנין ועוד. לא ידוע בדיוק מה נקבל מכל אחד, אבל נניח שאת התוצאה נכפיל בשתיים. הגענו ל־18.

ועכשיו לדובדבן - החלק שלנו. זוכרים? כפול משל החברות. כלומר, על כל שקל שירוויח מימון אנחנו נקבל 36 שקלים. ומאחר שיאיר דיבר על דולרים, יש למעשה להכפיל את 20 מיליארד הדולר שיקבל מימון ב־120.

עכשיו תנסו לחשב 20 מיליארד דולר כפול 120 כדי להגיע לחלק שלנו, שיעבור לחינוך, לבריאות ולרווחה, אם אכן זה מה שירוויח מימון.

אז מה בסוף? מימון ירוויח 20 מיליארד דולר או לא? התשובה פשוטה - הלוואי!!!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר