"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אירופה־איראן: שתיקת הכבשים

,עודכן

רק שלשום בערב, בעוד ההפגנות ההמוניות נגד המשטר האיראני נעלמות מהרחובות מחשש מפני תגובה אלימה של משמרות המהפכה, הואילה פדריקה מוגריני, הנציבה העליונה לענייני חוץ של האיחוד האירופי, לשבור את שתיקתה ביחס למתרחש באיראן. מוגריני, שבדרך כלל ממהרת להגיב על כל הודעה בדבר הרחבת ההתיישבות היהודית ביו"ש, מצאה לנכון להמתין זמן רב בטרם יצאה בקריאה ל"כל הנוגעים בדבר" באיראן להימנע מאלימות וכינתה הרג עשרות מפגינים בידי כוחות המשטר האיראני "בלתי מקובל".

גם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שתקה ימים ארוכים מדי. רק אתמול הביעה דוברת מטעמה הערכה לאומץ של אנשים היוצאים לרחובות, כדי להביע את דאגותיהם הכלכליות והפוליטיות, "כפי שקורה כעת באיראן". כאמור, בעת אמירת הדברים ההפגנות נגד משטר המולות כבר שככו. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, גילה מעט יותר פעלתנות, כאשר התקשר ישירות לנשיא איראן, רוחאני, והביע בפניו את דאגתו ממספר ההרוגים בהפגנות ומהפגיעה בחופש הביטוי. מקרון גם החליט לדחות את ביקור שר החוץ שלו באיראן, שאמור היה להיערך עוד השבוע.

עיתויה של המחאה העממית האיראנית אמנם לא היה מאוד נוח עבור האירופאים, עונת חגי ראש השנה הנוצרית, אך לא זו היתה הסיבה לשתיקתם הארוכה. העילה העיקרית לכך היתה שההפגנות באיראן מוטטו את קו ההגנה המרכזי של האירופאים על הסכם הגרעין עם טהרן. ההסכם הזה, שהאיחוד האירופי רואה בו את ההישג המדיני הגדול ביותר שלו, אי פעם (אף על פי שלולא הדחיפה והחסות שהעניק לו הנשיא אובאמה ספק אם היה נולד), תורץ בכך שאם רוחאני ו"המתונים" סביבו לא יוכלו להציג בפני העם האיראני הסכם, שיסיר את העיצומים הבינלאומיים, יקל על הכלכלה, יתרום לרווחת האוכלוסייה וישמור את כבוד האומה, תיסלל הדרך בפני "הקיצונים" לחזור לשלטון.

"הצלת המתונים" היא שגרמה לאירופאים לעצום עיניים מול קידום התוכניות הבליסטיות של טהרן, המעורבות האיראנית בערעור היציבות ברחבי המזרח התיכון וההפרות הנמשכות של זכויות אדם. והנה, דווקא נגד מדיניות "המתונים" חביבי אירופה יצאו ההמונים להפגין. לא מן הנמנע שאירופה תטען כעת שיש להאיץ את הפתיחות הכלכלית כלפי איראן ולהסיר את המכשולים שעוד בעינם כדי להציל את "המתונים" מזעמו של העם, וחמור מכך - מהתחזקות "הקיצונים". יש כבר המשווים בין גל ההפגנות האחרון להפגנות הסטודנטים הנרחבות ב־1999, שערערו את מעמדו של הנשיא המתון דאז, חתאמי.

כאז גם היום: שתיקה לא עזרה להמונים האיראנים, שמצפים מאירופה להיות נאמנה לעקרונות שבשמם הוקמה ולא לצביעותה ההיסטורית, הנובעת מחישובים כלכליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר