"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית המשפט: זירת מלחמה ב־BDS

,עודכן

שני בתי משפט ספרדיים באוביידו ובברצלונה קבעו לאחרונה שהניסיון להטיל חרם על ישראל מהווה הפרה של חופש הביטוי וזכויות מוגנות נוספות, והוציאו צווים נגד עיריות קטנות, אשר החליטו במהלך שנת 2017 על החרמת המדינה היהודית. פסקי הדין החדשים מצטרפים להחלטות שיפוטיות קודמות (ויש יותר מ־40 כאלה). כך נוצר קיר ברזל משפטי, שעליו עתידים להתרסק פעילי תנועת החרם גם במקומות נוספים.

תנועת החרם על ישראל, המתקראת BDS, היא תנועה אנטישמית וגזענית, ויש להתייחס אליה בהתאם - בלי סלחנות ובלי כפפות של משי. למעשה, מדובר בטרור המופעל נגד ישראל, ולעיתים אף נגד יהודים שאינם אזרחי ישראל. כמו כל סוג אחר של טרור, מטרתו הראשונה לזרוע פחד. פחד בקרב צרכנים תמימים בחו"ל - כדי שלא יעזו להיכנס לחנות של מוצרים ישראליים. פחד בקרב אמנים - כדי שיסרבו להופיע בישראל, ושיודיעו על כך בפומבי כדי לשדר את הפחד הזה גם לקהל מעריציהם. פחד בקרב מקבלי החלטות ברחבי העולם - כדי שילחצו על ישראל לוותר ולסגת, גם אם הם יודעים שהמדינה היהודית היא הצד הצודק בהתנגשות עם אויב ברברי ואכזר.

גם מטרתו השנייה, העליונה יותר, של טרור ה־BDS, אינה שונה ממטרתו של טרור אחר. אלה הבאים להחרים את ישראל מקווים לראות אותה נופלת. גם אם סיסמאות נדושות בגרונם, זאת מטרתם האמיתית: חיסול המדינה היהודית. את פעילי טרור החרם לא מעניינות זכויות אדם, וגם לא הצלת חיי אדם, אחרת היו מקדישים עשירית מן האנרגיה המופנית נגד ישראל, לדאגה למדוכאים האמיתיים באיראן ובסוריה, או בעוד עשרות מקומות בעולם. ברור שכאשר שלטים של תמיכה ב־BDS נישאים בהפגנה בשדרות רוטשילד בתל אביב, התנועה לחיסול ישראל מקבלת רוח גבית, בין שמניפי השלטים מונעים מכוונות זדון או מסתם טמטום.

במקום זאת, מוכרחים לפעול נגד המחרימים את ישראל במלוא העוצמה הגלויה והסמויה. צריך לגבות מפעילי ה־BDS מחיר כבד על הקמפיין הגזעני שמנוהל נגדנו - מחיר משפטי, הסברתי וכלכלי. כל פעיל אנטי־ישראלי שזורע שנאה ובא להסב נזקים לישראל צריך לדעת ש"יזכה" לתגמול מכאיב על מעשיו. בתי משפט, בישראל ובמדינות אחרות, עשויים להפוך לבמה מתאימה ללחימה נגד הזרועות השונות של תנועת החרם האנטי־ישראלית. הדוגמה הספרדית מעודדת, אך אין בה די. פסיקות בתי המשפט הספרדיים לימדו אותנו שהמשפט מאפשר להתגונן מפני איומי ה־BDS. אבל בזירה המשפטית חשוב גם לתקוף את שונאינו ולהכריח אותם להניח את הנשק.

ישראל ידעה לייצר הרתעה צבאית וביטחונית, וכעת נחוצה הרתעה משפטית. ארגונים או אנשים, שמעודדים חרם מכל סוג שהוא על ישראל או על מוסדות ואישים ישראליים בשל היותם ישראליים, צריכים לדעת שיבוא יום נָקָם וְשִׁלֵּם. גם אם יהיה זה בצורה של פיצוי כספי - דיינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר