צריך לדעת להפסיד בכבוד

עתירת יש עתיד לבג"ץ נגד חוק ההמלצות היא פגיעה קשה במעמד הכנסת, ביטוי לחוסר הבנה באשר למהות הדמוקרטיה, הצגת רבים מחברי האופוזיציה כשוטי הכפר וניסיון לסבך את בית המשפט העליון בעימות מיותר מול הרשות המחוקקת. נדרש, ללא ספק, כישרון מיוחד מיו"ר הסיעה יאיר לפיד לייצר סבך שכזה.

בכנסת מיוצגים כלל אזרחי ישראל באמצעות נבחריהם. הכנסת היא הזירה היחידה במדינה שבה באים לידי ביטוי הרצונות, האמונות והאינטרסים של כולם. דיוני הכנסת נועדו לאפשר חילופי דעות ושכנוע. החוקים הם ביטוי לפשרה לאומית, שהושגה על ידי הרוב מבין חברי הכנסת.

משנערכה הצבעה סופית, תוצאותיה מחייבות. אין דרך לקיים דמוקרטיה מבלי שדעת הרוב מחייבת. זהו כלל יסודי בהבנת מהות הדמוקרטיה.

במקרים נדירים בלבד, כאשר יש פגיעה משמעותית בכבוד האדם או בזכויות המיעוט, ראוי לפנות לבית המשפט העליון. מצער שחברי כנסת הפכו את בית המשפט למקצה שיפורים כדי להשיג את מה שלא הצליחו בהצבעה בכנסת. הריצה לבית המשפט של חברי כנסת נגד עצמם מוזילה את כבוד הכנסת ופוגעת בכללי המשחק הדמוקרטי.

אותם חברי כנסת שמוחלים על כבודם - אל יבואו בטענה לציבור, שרואה בכנסת מוסד משעשע. שעות רבות עמדו חברי כנסת ליד הדוכן, הקריאו את מגילת איכה בנוסח יהודי תימן, קראו שירים, קטעים מספרים, ובעיקר גיחכו את עצמם לדעת. מה, לשיטתם, חשבו האזרחים על המצג ההזוי שלהם? מאחר שהיה ברור מה תהיה התוצאה, והואיל ולפיד הודיע שאם החוק יעבור הוא יעתור לבג"ץ, מדוע היה צורך לנהל את הדיון הארוך והמיותר ולגרום לח"כ רציני כמיקי לוי מיש עתיד להיראות כשוטה הכפר?

בישראל קיים מתח בין הרשויות. לאחר המהפכה החוקתית והתערבות בית המשפט בחקיקת הכנסת, התקבל הרושם שבית המשפט הפך להיות זירה חלופית לוויכוחים פוליטיים. רבים כבר הפנימו שבסוגיות עקרוניות פסקי הדין נותנים ביטוי לאג'נדות של שופטים ופחות לפרשנות משפטית טהורה. הגשת הבג"ץ היא ניסיון נואל לתת ביטוי לשלט המונף בהפגנות הרחוב, שעליו נכתב "הבג"ץ - שלנו ולכן השמאל ינצח". טוב היה עושה לפיד אילו נמנע מלהגיש בג"ץ שאין לו שום סיכוי להצליח.

יש מקום להתווכח על חוק ההמלצות. נעשו בו תיקונים מהותיים עד שאושר. אולם משהחוק התקבל, צריך לדעת להפסיד בכבוד. מי שחולם להיות פעם מנהיג, צריך ללמוד ולהפנים מהי דמוקרטיה.