"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החזקת גופות מחבלים לצרכי מיקוח: חייבים לגוון את מנעד הדעות בבג"ץ

,עודכן

בג"ץ שוב הצליח לעורר סערה בממשלה, כשפסק שהמדינה אינה יכולה להמשיך להחזיק בגופות מחבלים לצורכי מיקוח מול חמאס. השופטים יורם דנציגר וג'ורג' קרא שלחו את הממשלה לחוקק חוק שיתיר מדיניות כזו, בשעה שהשופט ניל הנדל, בדעת מיעוט, קבע שהחקיקה הקיימת מכילה אפשרות להחזיק בגופות המחבלים. לכאורה, יש כאן המחשה למה שיכולנו לצפות מבג"ץ עם יותר שופטים חובשי כיפה: הרי השופט הנדל שלמד בישיבה פסק לטובת עמדת הממשלה.

בינתיים בירושלים פרץ ה"עליהום" הקבוע על בג"ץ: השר בנט כתב שמדובר בפסק דין "מביש" ושעל הממשלה לעצור את המשך השתלטות בג"ץ על סמכויות הממשלה. ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד הגדיל ואמר כי הגיע הזמן שהממשלה תכריע אם תמשיך לקיים את החלטות בג"ץ. נקודת הרתיחה מתקרבת: האם יגיע הרגע שבו, כדברי אוחנה, תחליט הממשלה להתעלם מפסיקות בג"ץ ותמוטט את הדמוקרטיה הישראלית? לא נראה. הממשלה זקוקה לשעיר לעזאזל בדמות בג"ץ.

כל עוד הרכב בג"ץ אינו מגוון ואינו מייצג נאמנה את החברה הישראלית, אפשר להאשים את השופטים באג'נדה שמאלית שבגינה הימין לא מצליח לממש את מדיניותו. עם ייצוג ימני משמעותי בבג"ץ, הממשלה הימנית תאבד יכולת להאשים את בג"ץ בכך שהציבור מצביע ימין ומקבל שמאל. זאת אחת הסיבות, לא היחידה, שכל ישראלי צריך לתמוך בהרחבת מנעד הדעות של בג"ץ.

בג"ץ אינו מגוון דיו. עם 16 שופטיו נמנים ארבעה דתיים, ארבע נשים, ערבי אחד ושני שופטים ממוצא מזרחי. ימנים או שמאליים, זה כבר נתון לפרשנות, אך די בהסתכלות בנתונים הדמוגרפיים כדי להבין שלא כל ישראל מיוצגת. זה אכן עניין בעייתי, כי בית המשפט העליון, בשיבתו כבג"ץ, פוסק גם על פי נטיית ליבם ותפיסת עולמם של השופטים, ולא רק על פי חוק שמראה להם את הדרך.

הרכב מגוון יוכל לשחרר את הלחץ העצום, שמצטבר כרגע בימין, לנטרל את בג"ץ. מינוי שופטים ימנים יכול להוביל להרגעת ההתקפות הפרועות על אחד מעמודי התווך המרכזיים והחיוניים של הדמוקרטיה הישראלית. מי שחושש מפני הטיה ימינה של בית המשפט, חשוב שיזכור כי שופטים ימנים אחראים ושקולים יפסקו כנראה פעם לכאן ופעם לכאן, כמו עמיתיהם, וכי המשך התבצרותו של בית המשפט כאליטה אשכנזית מנותקת אינו מועיל לחיזוק מעמדו אלא להפך.

יותר מכל, המשמעות של בג"ץ מגוון היא ייצוג פרופורציונלי של כל חלקי החברה. יותר נשים, יותר ערבים, יותר שופטים ממוצא מזרחי ומסורתי, יותר שופטים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית. שופטים ימנים, חובשי כיפה, מתנחלים - זה חשוב אבל לא מספיק. הרכב השופטים חייב להיות מראה של כל חלקי החברה הישראלית, והתוצאה תהיה ייצוג הקולות השונים ופסיקה חוצת מגזרים.

פולי ברונשטיין היא מנכ"לית ארגון דרכנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פולי ברונשטיין

הכותבת היא מנכ"לית "יוזמת המאה" ומחברת הספר "תור המתינות - מסע אישי מהשמאל אל המרכז"

כדאילהכיר