"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תהלוכות הזעם בירדן: איתות גם לפלשתינים - אנו שולטים בי-ם

,עודכן

"ירושלים שלנו" נכתב על אחת הכרזות, שהתנוססה ביום שישי האחרון ב"תהלוכת הזעם" בירדן, סמוך למסגד אל־חוסייני, המסגד הגדול במרכז עמאן, מעוז האחים המוסלמים. התהלוכה, שנערכה במקביל ל"תהלוכות הזעם", שהתקיימו בערים נוספות ברחבי ירדן - ובהן ארביד, ג'רש, זרקא, מדבא, עג'לון ועוד - נועדה לחזק, לכאורה, את ידי הפלשתינים, לבטא סולידריות ולמחות על הכרזת הנשיא האמריקני דונלד טראמפ להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל.

לא בכדי ציינו המשתתפים את הקשר המיוחד של ירדן לירושלים. מעבר לעובדה שהמשטר ההאשמי נהנה מלגיטימציה בגלל ייחוסה של המשפחה לצאצאי הנביא מוחמד, זוכה המשפחה ההאשמית למעמד מיוחד בירדן בגלל הקשר ההיסטורי שלה עם המקומות הקדושים לאסלאם. המלך עבדאללה הראשון (אבי סבו של המלך הנוכחי עבדאללה השני) כבש את מזרח ירושלים במהלך מלחמת העצמאות במאי 1948, בין השאר, כדי שיוכל גם הוא למלא את תפקיד המשפחה ולהיות מגן המקומות הקדושים בעיר השלישית בקדושתה לאסלאם, לאחר שהמשפחה ההאשמית גורשה ממכה ומאלמדינה ולא יכלה עוד למלא את תפקידה שם.

ההפגנות בירדן נגד ישראל הן דבר שכיח. מאז פרץ המשבר בעקבות הרג שני האזרחים הירדנים בידי המאבטח הישראלי בשגרירות ישראל בעמאן לפני כשלושה חודשים, חלה הקצנה ברחוב הירדני כלפי מדינת ישראל. ההצעות לביטול הסכם השלום וההסכמים הכלכליים עם ישראל שבו ועלו בפרלמנט הירדני, ולאחרונה נשמעה גם התביעה להחזרת השגריר הירדני מתל אביב. הכרזת טראמפ על הכרה בירושלים בעת הזו הגבירה אפוא את הכעס בירדן. המשטר ההאשמי חושש משינוי הסטטוס קוו בירושלים ודחיקת ירדן הצידה, בניגוד להסכם השלום בין שתי המדינות מאוקטובר 1994, שהכיר במעמדה המיוחד של ירדן בירושלים על חשבון הפלשתינים.

למרות זאת, נראה ש"תהלוכות הזעם" שנערכו בסוף השבוע בירדן בכמה ערים באותו זמן, מבטאות מציאות שונה. הן היו לא רק הפגנות נגד מדינת ישראל וארצות הברית, אלא שימשו מפגן כוח ותמיכה במשטר ההאשמי, שביקש באמצעות הדגשת הקשר לירושלים לחזק את מעמדו בציבור. ההצהרות, שנשמעו בנאומים שונים מפי אישי שלטון, הבליטו את העובדה שהמלך עבדאללה השני נושא בתפקיד ההיסטורי של "מגן המקומות הקדושים המוסלמיים והנוצריים בירושלים הכבושה" ולכן הוא צריך להמשיך לשלוט בה. אמירות אלו, שכאמור נשמעו משרים ומחברי פרלמנט ירדניים, נועדו לא רק לאוזניים ישראליות ואמריקניות, אלא בעיקר לאוזניהם של הפלשתינים, שבשנים האחרונות עושים מאמצים גדולים לדחוק את הווקף הירדני מהר הבית ולבסס את אחיזתם במקום.

ד"ר רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון, האקדמית גליל מערבי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר