ביקור פנס: הוכחה למחויבות האמריקנית להכרה בירושלים

ביקורו הקצר השבוע בירושלים של מייק פנס, סגן נשיא ארה"ב, יעמוד במידה רבה בסימן ביקור אחר שלא יהיה, נכון לכתיבת שורות אלה: פנס לא יגיע לרמאללה או לבית לחם. תחילה יגיע לכותל, וימחיש דווקא בימי שיא החרם המוסלמי על ארה"ב, עד כמה דבק ממשל טראמפ במחויבותו ההיסטורית להכרה בירושלים כבירת ישראל.

בוושינגטון ובירושלים נחשב פנס לאדריכל ההכרה בירושלים. לא בכדי נראה ניצב מאחורי גבו של הנשיא בעת שהכריז על ההחלטה ההיסטורית. כנגד הצהרות המשטמה של המדינות המוסלמיות כלפי ארה"ב, יעמוד ביקורו של פנס בירושלים בסימן הפגנת חמימות וידידות לישראל, תחושות שיבטא בנאומו בכנסת. פנס ינאם במליאת הכנסת אף על פי שאינו ראש מדינה. המדינאי השמרן מאוד, אדוק בדתו, מתנגד תקיף להפלות, רפובליקני ללא פשרות, ירעיף מחמאות על ישראל. דבריו החמים יהיו בבחינת תגובה הולמת של ממשל טראמפ לסרבנות הפלשתינית שנדרה לשים קץ לכל מעורבות אמריקנית במו"מ להשגת הסדר עם ישראל.

הבית הלבן לא היסס והזדרז לפרסם דברי ביקורת על ה"חרם" הערבי על ארה"ב. עם זאת, הניסיון המדיני מורה כי אין "לעולם לא" ביחסים הבינלאומיים. לא מן הנמנע שמאחורי הקלעים מתקיים מגע חשאי של ארה"ב עם הפלשתינים. אפילו הרשות הפלשתינית, שיש האומרים שהיא מנותקת מהמציאות, בוודאי מודעת לכך שאין תחליף לארה"ב כמתווכת.

החוקה של ארה"ב מטילה את ניהול מדיניות החוץ על הנשיא, אבל נראה שחיי המעשה יכתיבו לבני שיחו בירושלים, ובייחוד לרה"מ, לנסות לדלות מפיו של פנס רמזים על תוכנה של תוכנית השלום שמגבשים הנשיא ויועציו. האם ישתף פעולה? האם הוא יודע? אכן, סימני שאלה.

פנס יגיע לישראל ממצרים, אשר כמו סעודיה, הסתייגה מוועידת המדינות המוסלמיות שהתקיימה באיסטנבול. האם באמת שותפות מצרים וסעודיה ל"ימי הזעם" על ארה"ב בהשראת הפלשתינים? ספק רב.

אחת המטרות המוצנעות של ביקור פנס באזור היא רצונו לעמוד על מצבן של הקהילות הנוצריות השונות. כאן נכונה לפנס אכזבה, בייחוד על שום היותו נוצרי, אדוק בדתו, והוא אוונגליסט. כל ראשי העדות הנוצריות באזור ביטלו פגישות מתוכננות איתו. בראש הסרבנים שעימם לא ייפגש יהיה האפיפיור של העדה הקופטית־נוצרית במצרים, זו העדה הנוצרית הגדולה ביותר באזור. בבית לחם, במחאה, כובו הנורות הצבעוניות המקשטות את עץ חג המולד. לעומת כיבוי הנורות, אפשר שפנס יספיק להדליק נר שמיני של חנוכה, ליד הכותל, שעות לאחר בואו לירושלים.