מנהיגות שקטה ומאופקת

קשה לומר שההנהגה בשנים הללו הביאה בשורה חדשה אל תוככי הציבור הליטאי. היא התרכזה בחיזוק הגאווה של אלו שנשארו בישיבה, בחשיבות של הלכידות סביב ארון הספרים היהודי והדרך החרדית ובעזרת השתיקה היא בעיקר לא הפריעה למגמות שקורות מעצמן.

הציבור החרדי האשכנזי במדינת ישראל עדיין עובד גם היום בשתי רמות - הראשונה היא זו הפומבית, שיוצאת במאמרים ובכותרות של ביקורת נגד כל דבר שיש בו מן הקדמה, בין שמדובר ביציאה לעבודה, בלימודים באקדמיה או בשימוש באינטרנט ובסמארטפון.

ומנגד, הגישה השקטה יותר, הליברלית יותר, זו שמאחורי הקלעים אומרת שכל מקרה נבחן לגופו. כך למשל, אם אדם מתקשה להביא פת לחם למשפחתו ובכך מבקש לצאת לעבודה או ללכת לאקדמיה ללמוד מקצוע שיסייע לו בפרנסתו, או איש עסקים שזקוק לשירותי האינטרנט או לסמארטפון שיבקש אישור פרטני מהדמות הרוחנית המלווה אותו וברוב המוחלט של המקרים יקבל זאת ממנו. השתיקה של הרב שטיינמן ניווטה את המשך המגמות המתרחשות בציבור החרדי. עשרות אלפי לומדי תורה בישיבות ויציאה לעבודה למי שצריך ורוצה. בחודשים האחרונים אף חצה רף החרדים העובדים את הקו ההיסטורי של יותר מ־50%.

הח"כים החרדים מתפארים באיפוק של הרב שטיינמן וטוענים שזה מה שהביאם להישגים בקדנציה הנוכחית. המתנגדים, קבוצה קטנה הנקראת "הפלג הירושלמי", שיווקה זאת כחולשה הדורשת אלטרנטיבה. האבל על מנהיג ציבור חרדי הוא גדול. ההמשך? תלוי במנהיג הבא.