האם יתקיימו הבחירות לכנסת במועדן?

ישראל רחוקה מלהתאפיין בקיומן של בחירות המתקיימות במועדן. אמנם האמירה השגורה – "כל שנתיים בחירות" – מופרכת מעיקרה. בין הבחירות לאסיפה המכוננת – היא הכנסת הראשונה, שהתקיימו בינואר 1949 לבחירות לכנסת הנוכחית – הכנסת העשרים, שהתקיימו במרץ 2015, חלפו יותר משישים ושש שנים. כלומר, משך הכהונה הממוצע של הכנסות בישראל הוא כשלוש וחצי שנים. עם זאת, הבחירות האחרונות שהתקיימו במועדן היו לפני כמעט שלושים שנה (1988). גם קודם למהפך של 1977, שהתרחש גם הוא בבחירות שהוקדמו, היינו עדים לכנסות קצרות מועד. הכנסת הראשונה כיהנה כשנתיים וכך גם הכנסת הרביעית.

אם תמלא הכנסת הנוכחית את ימיה יתקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת בתחילת נובמבר 2019. במקרה זה תהייה תקופת הכהונה של הכנסת ארוכה במיוחד, אך אם נשפוט על פי העבר, סביר יותר שהבחירות תוקדמנה למרות שנראה כי לכל מרכיבי הקואליציה הנוכחית אין כרגע אינטרס להקדים את הבחירות. רוב השותפות הקואליציוניות אינן זוכות על פי הסקרים בתוספת לייצוגן בכנסת הנוכחית. זכורה גם הקדמת הבחירות ב-1992, ביוזמת מפלגות ימין, שהביאה להקמתה של ממשלת רבין השנייה. מפלגות הימין זכו אז לרוב אלקטוראלי, אך למיעוט של חמישים ותשעה מושבים בלבד, בשל עוללות אחוז החסימה.

הממשלה הנוכחית נשענת לכאורה על רוב של שישים וששה חברי כנסת, אך בליכוד וגם במפלגות האחרות יש מורדים לא מעטים, המפרים מדי פעם בהצבעותיהם הן את המשמעת הסיעתית והן את המשמעת הקואליציונית. בינתיים לא נראה שערעור הלכידות הפנימית מאיים על המשך קיומה של הקואליציה. מרד משותף של שבעה חברי קואליציה נראה כיום בלתי סביר.

אפשרות נוספת להקדמת הבחירות כרוכה בשיקול הדעת של ראש הממשלה. כבר היינו עדים בעבר למקרים רבים בהם יזם ראש הממשלה את הקדמת הבחירות. בן גוריון היה הראשון שהתווה את הדרך בעניין זה. אך גם בנימין נתניהו יזם כזכור את הקדמת הבחירות לכנסת הנוכחית. ספק אם התוצאה שהתקבלה הייתה לרוחו. אך בהעדר שיתוף פעולה הולם בין מפלגות הקואליציה או בהתגבר רעשים מצד מורדים אינדיבידואליים בהחלט אפשרי שרה"מ יגיע למסקנה כי מבחינתו הגיעו מים עד נפש.

על פי הנתונים הנוכחיים הסיבה הסבירה ביותר להקדמת הבחירות כרוכה בחקירות בתיקי 1000 ו-2000. כלל לא ברור אם יוגש בסופו של דבר כתב אישום בעניינים אלה, יתר על כן, ראש הממשלה אינו חייב להתפטר עם הגשת כתב אישום. אך אין ספק שיופעל עליו במקרה כזה לחץ כבד הן במישור הציבורי, הן במישור הפוליטי, והן מצד גורמים משפטיים. התפטרות במקרה כזה, סביר שתביא להקדמת הבחירות.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט