"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זורחת במזרח : יפן – כוח מתפרץ שקשה לעצור

,עודכן

עלייתן המטאורית של הענקיות האסיאתיות המתחדשות, בראש ובראשונה סין והודו, האפילה על יפן. לקראת סוף המאה הקודמת דווקא יפן היתה באור הזרקורים בזכות החדשנות הטכנולוגית והצמיחה המתמדת. רבים ציפו שעוד מעט תעקוף את ארה"ב ותהפוך לכלכלה הראשונה בעולם. זה לא קרה. ההאטה בכלכלה, אסון הצונאמי והפגיעה בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה יצרו משבר בארץ השמש העולה ועמעמו את זוהרה.

השהייה ביפן מלמדת שמדובר בעצירה זמנית, בהפוגה בדרך למעלה. מדינת האיים הזו אוצרת בתוכה לא רק עושר תרבותי אלא גם אנרגיה עצומה, שאפתנות ומשמעת, וכשמרכיבים אלה נפגשים, נוצר כוח מתפרץ שקשה לעצור. בעולם הגדול אולי התרגלו לרעיון של שליטת סין במזרח הרחוק ומעבר לו, אבל יפן לא מתכוונת להשלים עם תסריט כזה. התחרות בין שתי המדינות עתידה להחריף.

היפנים מיטיבים לשלב צניעות אישית עם שאפתנות קיבוצית כמעט חסרת גבולות. זאת תכונה שעשויה להזניק אותם קדימה, אך לא נשכח שלפני ‭ 80‬ שנה היא הפכה אותם לקלגסים אכזריים, שביצעו פשעים נוראים נגד עמי האזור. הסינים והקוריאנים לא שכחו את מה שעוללה להם יפן. עכשיו יפנים רבים חוששים מהשכנות המתעצמות. תושבי טוקיו מציינים שזאת העיר המאוימת ביותר בנשק גרעיני, שכן ארסנל גרעיני מצוי בידי סין, רוסיה וצפון קוריאה, ומכוון אליה. החשש הזה, בצירוף העייפות מ"רגשי האשם" שניטעו ביפנים אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, מולידים דרישה מתחזקת להסיר את המגבלות בחוקה ולבנות ליפן צבא התקפי חזק במקום "כוחות ההגנה" הקיימים היום.

יותר משבעה עשורים חלפו מתום מלחמת העולם השנייה, ויפן עדיין מסרבת לחתום על הסכם שלום עם רוסיה. הסיבה פשוטה: בעקבות המלחמה לקחה בריה"מ מיפן ארבעה איים קטנטנים ומרוחקים למדי, והיפנים אינם מקבלים זאת עד היום. השלמה עם אובדן האיים יכולה היתה להעניק ליפן יתרונות כלכליים לאין שיעור, אך הם מעדיפים לעמוד על עיקרון על פני רווח גדול ככל שיהיה.

לפני שנים אחדות עמד מספר התיירים הזרים ביפן על פחות משבעה מיליון, ועכשיו מתכננת ממשלת השמרנים של שינזו אבה להגיע ל-‭40‬ מיליון בשנת ‭ 2020‬ ול-‭60‬ מיליון ב-‭!2030‬ מדובר בתוכניות מוקפדות, המגובות ברפורמות ושינויי רגולציה. על אף מימדיה הצנועים יחסית, יפן חושבת בגדול, מציבה יעדים ומשיגה אותם.

החשיפה ליפן המודרנית מבליטה את הדמיון בין הפריצה של ישראל תחת ממשל נתניהו לבין הצמיחה המחודשת של ארץ השמש העולה בעידן אבה. גם היפנים רואים זאת ומתייחסים לישראל בהערכה, לעיתים בהערצה שלא היתה קודם. יש ביניהם אף אלה שיטענו - מי בצחוק, ומי ברצינות - שמוצא היפנים מעשרת השבטים (מספרים שהקיסר הקודם תמך בהשערה זו). אם או בלי הייחוס לישראל הקדומה, היפנים יכולים להפוך לידידי אמת של ישראל העכשווית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר