"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחגוג את ההכרזה - ולחזור לבנות את ירושלים

,עודכן

חג שמח יהודים. נכון - זו אינה הצהרת כורש וגם לא הצהרת בלפור. היא עדיין צריכה לעמוד במבחן המעשה. בירושלים עדיין משתוללת לה - בהשפעת ארה"ב - סוג של הקפאת בנייה בשכונות שמעבר לקו הירוק. אם התשלום עבור מה ששמענו אתמול בערב יהיה המשך ההגבלות על הבנייה בירושלים - יצא שכרנו בהפסדנו ו"אין הצר שווה בנזק המלך". ואחרי שאמרנו זאת - מותר לשמוח.

ראשית לכל - כי ההצהרה של טראמפ "הורסת", לפחות בינתיים, את חלומם של חסידי החלוקה בירושלים. היא מחרבת להם "מגדלי קלפים", תוכניות מגירה ותרחישים שנטוו בדמיונם בשני העשורים האחרונים, בעידוד חלק מהממשלים בוושינגטון, בעידוד מדינות באיחוד האירופי ובעידוד מכוני מחקר שונים.

כל אלה הניחו שירושלים תחולק. שתהפוך בירה לשתי מדינות. טראמפ שופך על כל אלה דלי צוננין. הוא גם מבטל בפועל את ההיצמדות הפורמלית המוזרה של ממשלים בארה"ב להחלטה 181; החלטת החלוקה מה־29 בנובמבר 1947.

מעטים זוכרים, אבל ההחלטה הזאת לא רק חילקה את הארץ בין היהודים לבין הערבים, אלא גם המליצה לכונן בירושלים ובבית לחם משטר בין לאומי מיוחד לתקופה של 10 שנים. היום מכנים זאת "בינאום".

טועים אלה שמבטלים את ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל כהכרזה '"בעלמא". טראמפ מממש בכך את החלק הראשון של חוק השגרירות שהקונגרס האמריקני חוקק ב־1995.

בחוק נקבע, כי יש להכיר בירושלים כבירת ישראל, וכי שגרירות ארה"ב תועבר לירושלים עד 1999. את החלק הראשון ביצע טראמפ סוף סוף, באיחור של 20 שנה, אתמול. את החלק השני - העברת השגרירות - הוא התניע. זה ייקח עוד זמן.

טראמפ מכיר עתה רשמית במסכת העשייה והעובדות שישראל והזמן יצרו בירושלים המאוחדת ביובל השנים האחרונות: ב־12 השכונות היהודיות, מדרום, ממזרח ומצפון לגבולות "ירושלים הקטנה", שבהם חיים כיום 40% מיהודי העיר (כ־212 אלף נפש); במציאות שישראל יצרה בעיר העתיקה ברובע היהודי, בכותל המערבי ובעיר דוד; וכמובן - במיקומם של מוסדות השלטון בירושלים: הממשלה, הכנסת, בית המשפט העליון ומשכן הנשיא בירושלים.

הוא מכיר גם במציאות הדמוגרפית: 80% ומעלה מהיהודים והערבים בירושלים נולדו בה אחרי 1967. הם לא חיו בתקופה שבה העיר היתה מחולקת וכלל אינם זוכרים מציאות כזאת. נקודת המוצא של טראמפ היא משולבת: המציאות, והקשר ההיסטורי של עם ישראל לירושלים. על שניהם דיבר הנשיא האמריקני אתמול.

עתה נותר לנו ליצוק תכנים להכרה הזאת: לחזור ולבנות את ירושלים, גם מעבר ל'קו הירוק', כפי שעשינו פעם, וגם להשקיע הרבה יותר בשכונות הערביות של ירושלים, שם מצב התשתיות והשירותים בכי רע. ישראל חטאה לאורך השנים בגישה מפלה כלפי האוכלוסיה זאת.

התנהלות מדינית נכונה, עשויה למנף את ההכרה האמריקנית ולהכניס למעגל החדש ששורטט עתה טראמפ, עוד מדינות, שלארה"ב יש השפעה עליהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר