"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה טוב ואפשרי: על הימין והשמאל לשתף פעולה

,עודכן

פורום סבן שנערך בסוף השבוע האחרון בוושינגטון הוא הזדמנות נהדרת לפוליטיקאים ישראלים ואמריקאים מימין ומשמאל להיפגש הרחק מאור הזרקורים, כדי לדון בסוגיות בוערות. מתברר שלמרות המחלוקות יש גם הרבה הסכמות. על הבמה כל פוליטיקאי מדקלם את דף המסרים שלו, אבל בשיחות סגורות ״שלא לציטוט״ הם מוכנים להודות שלפעמים הם מסכימים עם הצד השני יותר מאשר עם הקו המפלגתי הרשמי שלהם. עם זאת, למרות שיש נושאים שאמורים להיות בקונצנזוס, אין כמעט בישראל אירועים משמעותיים של שיתוף פעולה בין אופוזיציה וקואליציה לקידום מטרות לאומיות.

בפוליטיקה הישראלית והאמריקאית, דומה שהקיטוב מעולם לא היה קיצוני יותר. ההתבצרות בעמדות המפלגתיות, שאמורות לייצר בידול והזדהות של הבסיס הפוליטי, לא תמיד משרתות את טובת הציבור אבל נתפסות כמשרתות את טובת המפלגה, ולכן את הקו האידיאולוגי הרצוי. כמעט שלא רואים חציית קווים, כלומר פוליטיקאים או מפלגות שמוכנות להצטרף לצד השני בהצבעות חשובות, כדי לקדם חקיקה ומדיניות שמשרתות את טובת הכלל.

לא תמיד היה הקיטוב בארה״ב חד־משמעי. ה־Bipartisanship, הפוליטיקה הבין־מפלגתית, הייתה חלק בלתי נפרד מהמשחק ולאורך השנים נוצרו שיתופי פעולה בין שתי המפלגות שקידמו מאבקים פנימיים וחיצוניים. במקרים אחדים, פוליטיקאים הצטרפו לצד השני, כשצו מצפונם חייב אותם לשים את טובת המדינה לפני המפלגה. כך הסנטור הדמוקרט ג׳ו ליברמן הצביע עם הרפובליקנים, ומנגד הסנטור הרפובליקני ג׳ון מק׳קיין הצביע לאחרונה עם הדמוקרטים, בניסיון להציל את תוכנית הבריאות ״אובמה־קר״. שניהם הפכו פופולריים במחנה המתחרה ועדיין נשארו פוליטיקאים מצליחים בסנאט ובמפלגות האם שלהם.

בישראל אפשר היה לצפות מדי פעם לשיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה לצורך קידום משימות ומטרות בעלות חשיבות לאומית. שיתוף פעולה כזה הוא נדיר, כמעט ולא קיים, וכך נדירים פוליטיקאים מתונים המוכנים לסייע בקידום משימות וחקיקה שמגיעה מהצד המתחרה. שיתוף פעולה כזה מחייב פרגמטיות, גמישות ומתינות. הוא מחייב לשים במקרים מסוימים בצד את הפוליטיקה המפלגתית והזהותית, ולשים בראש סולם העדיפויות את טובת הציבור והמדינה.

לישראל דרושה פוליטיקה של מתינות, מפלגות אמיצות ופוליטיקאים שמעזים לצאת מהקופסה המפלגתית. שיתוף פעולה בין־מפלגתי חייב להיתפס כערך חיובי כי הוא הכרחי לסימון ערכי הליבה שלנו, לעיצוב הקונצנזוס סביב טובת הכלל. באופן הזה, אפשר לצפות לניסוח חוק הלאום בהסכמה רחבה ולא כמחטף, לשיתוף פעולה בין־מפלגתי בנושאי רווחה כמו קצבאות הנכים, לקידום משותף של שילוב חרדים והסדרת לימודי הליבה, נושא הקרקעות במגזר הבדואי, יצירת הזדמנויות תעסוקה בציבור הערבי ובעיקר, בימים אלה, הדיפה משותפת וחוצת מפלגות של חקיקה אנטי דמוקרטית מסוכנת.

פולי ברונשטיין היא מנכ"לית ארגון "דרכנו"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פולי ברונשטיין

הכותבת היא מנכ"לית "יוזמת המאה" ומחברת הספר "תור המתינות - מסע אישי מהשמאל אל המרכז"

כדאילהכיר