"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יום מנוחה נוסף בשבוע - שישי ולא ראשון

,עודכן

אישור הממשלה להגשת "חוק המרכולים", המאפשר מניעת פתיחתם בשבת, מלבה מחדש את הדיון בדבר הוספת יום מנוחה לסוף השבוע הישראלי. היוזמה חיובית, אך ההצעות המונחות בפני הכנסת מקדמות הפיכת ימי ראשון ליום המנוחה הנוסף, בלי להביא בחשבון די הצורך את המשמעות התרבותית החמורה של מהלך כזה.

במדינות כארה"ב או גרמניה נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים, שאינו פוגע ואולי תורם לתחרותיות ולעושר שלהן. אולם ראוי לזכור שבישראל כבר עתה יום השישי הוא במקרה הטוב חצי יום עבודה, שבו סגור חלק ניכר מהמשרדים ובתי העסק או פתוח עד הצהריים. כך קיים אצלנו למעשה שבוע עבודה של חמישה ימים וחצי. יום מנוחה נוסף בימי ראשון יוליד שבוע עבודה ישראלי בן ארבעה ימים וחצי בלבד – מתכון לפגיעה כלכלית משמעותית ולהזמנת לחצים טבעיים מצד בעלי עסקים להפוך את שישי ליום עבודה מלא.

אז מדוע להפוך דווקא את ראשון ליום המנוחה הנוסף במקום שישי? לרוב נטען שזה בהתאם לימי המנוחה הנהוגים בעולם, מבחינת העסקים והעברות הכספים הבינלאומיים. אך טענה זו התאימה אולי לימי הטלגרף, כי בעולם הפיננסים כיום ממילא "כסף לעולם אינו ישֵן" – פערי השעות הניכרים בינינו לבין טוקיו וניו יורק, למשל, משמעותם שכבר מזמן קיים שוק פיננסי עולמי הפועל 24/7.

לאמיתו של דבר, סוגיית זהות ימי המנוחה חשובה בעיקר כביטוי למאבק תרבותי בן אלפי שנים סביב "הזמן היהודי" - מאבק הנסתר קרוב לוודאי גם מעיני רוב תומכי ראשון כיום המנוחה הנוסף.

רעיון השבת אינו מובן מאליו. בעולם העתיק ועד לפני עשורים אחדים במדינות רבות באסיה, אנשים עבדו ללא יום מנוחה שבועי. יום המנוחה היהודי זכה לחיצי ביקורת של הסטיריקנים ההלניסטיים והרומיים כהוכחה ל"עצלנות", ומקור להאשמות ולשנאה, שהרי כיצד ייתכן שאלה השובתים מהעבודה שביעית מהזמן אינם עניים יותר מאחרים? אך היהודים התעקשו תמיד שזה ביטוי להשקפת עולמם. זאת הסיבה שהצעתו המקורית של בנימין זאב הרצל לדגל המדינה היהודית כללה שבעה כוכבים, שאחד מהם מוזהב.

בהדרגה, ולא מעט בתיווך דתות והשקפות שמקורן ביהדות, כמו הנצרות, האסלאם והתרבות המערבית, ניצח רעיון השבתון ואומץ בעולם כולו. המאבק לא תם. אפילו ילדי הגן היהודים יודעים מדוע שמות ימות השבוע הם מספרים סידוריים ששיאם בשבת. אין זה מקרה שימי השבוע ברוב מדינות העולם נגזרים משמות כוכבים או אלים, ושאפילו מייסדי הנצרות והאסלאם התאמצו לקבוע יום מנוחה שאינו יום השבת. הם הבינו מה שעלינו להבין: השבוע היהודי נגזר מתפיסה ייחודית של העולם, האדם והזמן, שראשיתה במקרא והמשכה בתולדות התרבות היהודית. המשך הדרך הזו הוא האחריות התרבותית הייחודית שלנו.

הכותב הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר