"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק ההמלצות: יש לסמוך על יושרת היועמ"ש

,עודכן

חוק ההמלצות, כמו כל חוק שמשנה נוהג קיים, ראוי לדיון ציבורי מעמיק ורציני, במיוחד כשיש דורשים לשבח ויש דורשים לגנאי. אפשר לטעון כי למשטרה, שאספה את הראיות, חקרה חשודים ועדים והתרשמה ממהימנותם, יש יכולת טובה להעריך את החומר שהצטבר ולכן המלצתה חשובה.

מאידך, הסמכות להגיש כתבי אישום בעבירות חמורות מסורה לפרקליטות. פרסום המלצות המשטרה בטרם החלטת הפרקליטות, יש בו כדי לפגוע בחשודים שלגביהם יוחלט בסופו של עיון לא להגיש כתב אישום. על אחת כמה וכמה כאשר יש פרקליט שמלווה ברציפות את החקירה. רק לאחרונה היינו עדים למקרה שבו הפרקליטות חזרה בה מכתב אישום לאחר שנה, כשבין לבין שמו הטוב של אדם היה למרמס.

הוויכוח בין הפוליטיקאים על אודות חוק ההמלצות הוא דוגמה נוספת לפסיכוזה חברתית מדאיגה. לצערי, במדינת ישראל היום העיסוק הציבורי והתקשורתי מתמקד בשאלה אם הצעת חוק, ידיעה בתקשורת או הדלפה משרתות את הימין או את השמאל. האם יש בהן כדי לתרום להפלת נתניהו בלא צורך בקלפי, או שהם משרתים את האינטרסים של ראש הממשלה? מי שחושב שהצעת החוק יכולה לסייע לנתניהו ולהמשך שלטון הימין חושב שהצעת החוק בלתי ראויה, מסוכנת ומושחתת; מי שסובר שיש בהצעת החוק כדי לסייע משוכנע שמדובר בהצעת חוק חשובה ועקרונית. איש כבר לא בוחן אם ההצעה ראויה או לא ראויה, הגיונית או מופרכת.

כבר בחודש ינואר 2016 פורסם שהמפכ"ל רוני אלשיך בוחן את שינוי נוהל המלצות המשטרה, ושוקל לא להמליץ יותר לפרקליטות על הגשת כתבי אישום. פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד יהודה וינשטיין, מסכימים גם הם עם המפכ"ל שאין צורך בהמלצת המשטרה. אולם מאז הלהבה גבהה והדעות כנראה השתנו.

מעבר לרטוריקה ההולכת ומתלהמת, חשוב להבין כי עיקר המאבק סביב הצעת החוק מתייחס ליום שאחרי החלטת היועץ המשפטי לממשלה. השמאל והתקשורת, שהשקיעו שנים במאמצים עילאיים להפליל את נתניהו, עד כה ללא הצלחה, מתנגדים להצעת החוק. מטרתם להכביד על היועמ"ש לקבל החלטה שתנקה את נתניהו. הם כבר מוכנים עם עתירות לבג"ץ נגד שיקול הדעת של היועץ. הכותרות בתקשורת השמאל תהיינה "היועץ המשפטי עבד עם נתניהו כמזכיר הממשלה, ולכן חוות הדעת שלו נגועה". לעתירה הם יצרפו תצהירים של ניצבים בדימוס שהפכו לפוליטיקאים. תומכי החוק מבקשים לאפשר ליועץ נוחות ציבורית לקבל החלטה בלא הצורך להתעמת עם המלצות המשטרה במקרה שהם ימליצו על כתב אישום.

הצעת החוק, גם אם היא ראויה, הרי שבעיתוי הזה היא מיותרת ונתפסת כחקיקה פרסונלית. הצעתי גם לימין וגם לשמאל לסמוך על היושרה של היועץ המשפטי לממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר