"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שכחו להיות ביטחוניסטים

,עודכן

אבי גבאי בונה את דרכו אל לבבות מצביעי הימין המתון והמרכז על קמפיין של זהות. גבאי הוא בעברו איש ימין מתון, מבית מסורתי, וכשהוא מדבר על הצורך להשיב ערכים יהודיים למרכז השיח, הוא נשמע ונראה אותנטי מרוב נבחרי הציבור הימנים. מדובר לא רק במהלך מנהיגותי אלא במהלך טקטי הגיוני, שמתגמל בסקרים. הוא לא יספיק במירוץ לכס רה"מ.

כחלון הגיע לאוצר על אדי המחאה החברתית והבטחות כלכליות, ולפיד פנה למעמד הביניים בקמפיין ״איפה הכסף?״ שקרא לשיוויון בנטל, אך לא הספיק במירוץ לראשות הממשלה. אף אחד ממנהיגי הספקטרום הממורכז לא יתרומם לחלופה שלטונית, אם לא יענה על הצורך הבסיסי של מצביעי מרכז וימין להציב בראשות הממשלה אדם שישים את הביטחון לפני שיקול אחר: חברתי, כלכלי ומוסרי. אי אפשר לנצח בחירות בלי לתת מענה לשאלת האסטרטגיה המדינית־בטחונית, ולמרות זאת, מנהיגי מפלגות המרכז מזניחים לחלוטין את סוגיית הביטחון. רק הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מדברים על פתרונות מדיניים בעוד שהמרכז הפוליטי אילם דווקא בנושא המשמעותי ביותר לבוחר הישראלי.

העיתונות עסוקה במילוי משבצת ה"ביטחוניסט״ למפלגות, כאילו בחירת רמטכ״ל ושר ביטחון לשעבר מהווה תחליף לאסטרטגיה מדינית־בטחונית ברורה. רק מצע ברור, שנותן מענה אמיתי לפחדים העמוקים ביותר של הציבור הישראלי, יכול לייצר את האלטרנטיבה ל״ניהול הסכסוך״ במקרה הטוב ו״סיפוח יהודה ושומרון״ במקרה הרע שמציע הימין. בזירה הבטחונית, מי שלא יוביל - יפסיד. ראשי מפלגות המרכז יוכלו להוות אלטרנטיבה רק אם יישאו את הדגל המדיני־בטחוני של ההיפרדות מהפלסטינים. המנהיג שיוכיח שהדבר הבטוח ביותר לישראל הוא להיפרד מהפלסטינים, לשים גבול בינינו לבינם, ולפעול ליצירת יישות מדינית פלסטינית דמוקרטית ומשגשגת מעבר לגבול - ייתן את הטון הביטחוני בישראל.

בימין הקיצוני מציעים היום לספח 2.5 מיליון פלשתינים ביהודה ושומרון, ובמרכז הפוליטי אין מי שידחוף חזרה את הרעיון המסוכן הזה למגירה שאליה הוא שייך. איזה ישראלי מתון יעלה בדעתו שלחבר לישראל את ג׳נין, רמאללה, שכם וחברון זה רעיון שמקדם את המפעל הציוני ואת השמירה על ישראל יהודית ודמוקרטית? ובכל זאת, קולם של מנהיגי המרכז דומם, כאילו מישהו אחר אמור לקחת אחריות על הסוגיה הקריטית ביותר לעתידה של המדינה. גבאי אולי ימריא בסקרים על קמפיין הזהות, אבל אם אנשיו לא עובדים בימים אלה על תוכנית מדינית־בטחונית ברורה, שתוביל להיפרדות מהפלסטינים ותציל את מדינת ישראל מאסון דמוגרפי ואובדן הרוב היהודי, הוא ייתקל בתיקרה הבטחונית והיא תימנע ממנו את ההישג האולטימטיבי. זה לא מאוחר גם בשביל לפיד, להעז לאתגר את ראש הממשלה בנושא היחיד שבגינו הוא מנצח, ולהמחיש כיצד נראית אלטרנטיבה שלטונית.

פולי ברונשטיין היא מנכ"לית ארגון "דרכנו"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פולי ברונשטיין

הכותבת היא מנכ"לית "יוזמת המאה" ומחברת הספר "תור המתינות - מסע אישי מהשמאל אל המרכז"

כדאילהכיר