"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סאדאת בישראל: כשהאויב הפך לאהוב

,עודכן

צחק רבין ז"ל נהג לומר בזעם: "המודיעין לא ידע לחזות מלחמה, ולא חזה שלום". רבין צדק, כמובן, בנוגע לשני אירועים - מלחמת יום כיפור ויוזמת הנשיא סאדאת לדבר שלום בכנסת. אולם בעוד כישלון המודיעין בטרם מלחמת יום כיפור נחקר לעומקו, פרשת כישלון החיזוי של יוזמת השלום נותרה בכספת.

דווקא סאדאת הפתיע בשאיפתו לשלום - אמנם בתנאיו שלו, ללא פשרות. ובדיוק היום לפני 40 שנה עמדתי סמוך למטוסו של הנשיא המצרי. לאחר הנחיתה חלפו הרבה מאוד שניות עד לפתיחת דלת המטוס. וכאשר נפתחה, איש לא נראה בפתח. עלה החשש שמא מתממשת הערכתו של הרמטכ"ל מוטה גור כי, לנגד מצלמות טלוויזיה בעולם מתבצע מעשה תרמית. בשניות הארוכות הללו צצה לה הסברה כי עוד מעט תגיח מפתח המטוס כיתת לוחמי קומנדו מצרים, ובהיותם חמושים הם "יקצרו" את הצמרת של ישראל הממתינה ליד כבש המטוס. אבל עד מהרה התייצבה שם דמותו של הנשיא סאדאת, הדור בלבושו, אפילו דומה מעט לנסיך מן הפרעונים.

בשלושת ימי הביקור הוכיחו בגין וסאדאת את גאוניותם: סאדאת בנאום בכנסת, נעדר כל פתח לפשרה, ולעומת זאת במפגש שכולו חיוכים עם סיעת המערך. בגין, בנחרצותו, שיווה לביקור ראשיתו של מסע לקראת שלום עם המדינה החשובה ביותר בעולם הערבי. אנו, האזרחים, היינו אחוזי פליאה אדירה, וגל של התאהבות אדירה עלה כלפי מי שיזם מלחמה שהותירה צלקת בל תימחה ואבל לכל שארית החיים בקרב אלפי המשפחות השכולות.

ואשר לבגין: מי פילל שדווקא הוא, שהושחרה דמותו, שכונה "מחרחר מלחמה" - זוכה למחווה מופלאה מצד מי שהיה האויב המר מכל. עיתוני ישראל ממש "השתוללו": גולדה מאיר העניקה לסבא סאדאת שי, בגד־תינוק, כי נתברך בנכדה. העיתונאי שמעון טסלר ז"ל, חברי, פתח שולחן במערכת החדשות של ערוץ 1 והחל ברישום ההצעות לפרויקטים של שלום במסגרת היחסים הנרקמים. כל אלה לא התממשו. הישראלים ערכו מסעות קניות בקהיר, בשוק חאן אל־חלילי. הרוכלים המצרים עטו על הכסף, אך בליבם בערה השנאה לסאדאת ולישראל. בעיניהם, סאדאת היה בוגד. עד היום. אלפי המתיישבים הישראלים בסיני החלו לחשוש לגורלם עקב תביעותיו של סאדאת ונכונותו של בגין לעקירת כל היישובים. החששות התאמתו. בנפשותיהם של המתיישבים נצרבה צלקת שלא נמחקה. אז גם נאמר, ויש שיאמרו אף היום: מסירת סיני, עד הגרגיר האחרון, היתה תקדים שהמשכו יהיה ביהודה ושומרון, אם וכאשר.

אבל השלום הקר בין העמים הותיר למנהיגים מורשת: ישראל ומצרים הן כיום שותפות לדרך שיעדה דיכוי האסלאם הקיצוני. דרך אשר ספק אם בסופה יושג היעד המבוקש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר