"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לסמס בנהיגה - נגד כל היגיון אנושי

,עודכן

אם היו שואלים כל נהג ונהגת על הכביש מה הם מעדיפים - להישאר בחיים או לענות על ההודעה שקיבלו הרגע בטלפון, התשובה ברורה. אז למה כל כך הרבה נהגים בכבישים עסוקים בטלפון הנייד במקום להתמקד בלהגיע הביתה בשלום? קמפיין חדש מעודד את ציבור הנהגים להימנע מקבלת ומשליחת מסרונים במהלך הנהיגה. הושקעו בו משאבים רבים, המסרים נבחרו בקפידה והידוענים מתגייסים. כל קמפיין שבא להילחם בתופעת הקטל בכבישים הוא מבורך, אבל האם זה לא אבסורד שצריך קמפיין בשביל לשכנע אנשים להפסיק לעשות משהו שמסכן את חייהם? משהו שמגביר באופן ודאי את הסיכוי שלהם להיות מעורבים בתאונה, להיפצע ואף לאבד את חייהם?

מה בעצם גורם לנו לקבל החלטות לא רציונליות? ומה יכול להביא לשינוי החלטות אלו? אולי ההבנה שמדובר לא רק בחיים שלנו אלא גם בחיים של הסובבים אותנו. כשאנו מתעסקים בטלפון הנייד אנו מסכנים גם את כל מי שנמצא סביבנו - נוסעי הרכב הנוספים, הנהגים האחרים על הכביש וכמובן הולכי הרגל. תחשבו על הדוגמה האישית שאנחנו הנהגים נותנים לילדים שלנו. מה הפלא שהם רוכבים על אופניים ושולחים ומקבלים מסרונים או מדברים בטלפון?

שמעתי תירוצים מפי אנשים, המשכנעים את עצמם שהם נהגו במהירות נמוכה, תוך כדי פקק תנועה או במגרש החניה או בכבישים העירוניים - אלו הם המצבים המסוכנים ביותר. במצבים אלו קיים הסיכוי הגדול ביותר שהולכי רגל או התרחשויות בלתי צפויות יפתיעו את הנהג. דווקא אז יש חשיבות יתר לשמירה על ערנות, ליכולת תגובה מהירה, לריכוז מלא בנעשה בכביש.

כל כך הרבה מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מלמדים בצורה ברורה כי העברת מסרונים בעת נהיגה תורמת סטטיסטית להתרחשות תאונה: גודל הסיכון להתרחשות תאונה בעת קריאת ושליחת מסרונים בעת נהיגה נע בין פי 1.73 בקרב נהגים רגילים, לפי 4 בקרב חדשים וצעירים, לפי 23 בקרב נהגי מכוניות מסחריות, לפי 164 בקרב נהגי אוטובוסים ומשאיות. אין שום דבר דחוף יותר מלשמור על החיים - עיניים על הכביש, ריכוז בנהיגה והימנעות מהסחת דעת יכולים להציל אתכם. אורח החיים המודרני, הזמינות המוחלטת, הקצב המהיר של החיים, הכל דחוף והכל עכשיו, גורמים לנו לפעול בניגוד לרציונל.

כשהחוק והחשיבה הרציונלית לא מהווים עוד גורם מכריע בהתנהלות שלנו כנהגים, אולי עלינו לחפש פתרונות במקומות אחרים. הפסיכולוגיה החברתית ובתוכה תחום הכלכלה ההתנהגותית חוקרת תופעות של קבלת החלטות לא רציונליות. אף שמדובר בתחום צעיר, מתברר שאכן יש מקרים שבהם היא מצליחה לצמצם את ההטיות וההתנהגויות הלא רציונליות. מחקרים מלמדים כי בעזרת שיטות התערבות שונות ובראשן עיצוב מחדש של הסביבה, ניתן להשפיע על קבלת החלטות מיטביות של הפרטים בלי לעשות שינויי חשיבה ארוכי טווח. זהו אתגר גדול לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אתגר גדול למחקר האקדמי. אתגר גדול לכל אחת ואחד מאיתנו.

נורא קשה לכם להתאפק? לא מצליחים להשתלט על הדחף לענות? קיימות היום מגוון אפליקציות וטכנולוגיות המסייעות להימנע משליחת ומקבלת מסרונים בעת נהיגה. עד שהרובוטים ינהגו במקומנו, עשו לכם ולנו טובה ושימו את הנייד בצד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר