"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חרפה לקופת החולים

,עודכן

הרעיון המביש של בכירי הנהלת קופת חולים כללית - בכל זאת הקופה שהקימה לפני יותר מ־100 שנה את התשתית למערכת הבריאות בישראל - לחלק קנסות בסך אלפי שקלים למחוזות שבהם רופאים רושמים לחולי הסוכרת הרבה תרופות יקרות, ופרסים של אלפי שקלים למחוזות שבהם הרופאים רושמים הרבה תרופות זולות יותר לחולים, הוא רעיון שיש לגנותו בכל תוקף. הוא נולד במוחם הקודח של מי שאולי שכחו לרגע לא רק את שבועת הרופא, אלא גם את החובות החוקיות והציבוריות הבסיסיות של קופות החולים.

על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ארבע קופות החולים אמורות לפעול לפי עקרונות של שוויון וצדק ולספק שירותי רפואה בזמן, במקום ובאיכות סבירים. קופות החולים גם אמורות להיות התשתית של הרפואה הציבורית בישראל, ואסור להן לפעול כמו עסק מסחרי שרואה במטופלים שלו אך ורק "לקוחות" שיש לגייס - אף שלמרבה הצער, כינוי זה למבוטחים רווח בקופות החולים. ואולם, כאשר קופות החולים רואות בעצמן קודם כל עסק מסחרי, וכאשר משרד הבריאות במחדלו לא מונע מהן לפעול ולהתנהג ככה, אז הן גם יכולות לנסות לנפנף או לא להתאמץ לקבל מבוטחים עניים או חולים או זקנים; הן יכולות להגדיל את הרפואה הפרטית בתוך קופת החולים, שמיועדת תמיד לאמידים; הן יכולות כשיטה לנסות למנוע ולדחות בדיקות חיוניות ודחופות; הן יכולות לממן משכורות עתק לרופאי משפחה רק כדי "לגנוב" אלפי מבוטחים מהקופה המתחרה; הן יכולות לשלם, כך על פי תלונה שנחקרת כעת על ידי משרד הבריאות, שוחד למבוטחים כדי שינטשו את הקופה המתחרה ויעברו אליהן; והן גם יכולות להפעיל שיטה מגונה של פרסים וקנסות לרופאים, כדי לעודד אותם לרשום את התרופות הזולות יותר לחולים.

קופות החולים בארץ מרשות לעצמן לפעול כך מאחר שמשרד הבריאות לא מקיים בקרה ופיקוח משמעותיים אחר פעולותיהן, והן לרוב רואות בו גוף חלש מאוד. די היה לשמוע לפני שבוע את מנכ"ל קופת חולים לאומית, ניסים אלון, מתריע בישיבה מיוחדת בכנסת כי כל קופות החולים מצפצפות על החוק ועל הוראות משרד הבריאות בכל הנוגע לשיווקן. בישיבה הזו נכחו שר הבריאות ומנכ"ל משרדו. האם הם נזעקו בעקבות דבריו? ממש לא. ואת החולשה הזו של משרד הבריאות יודעות קופות החולים לנצל היטב על חשבון בריאות הציבור, ולעיתים תוך רמיסת טובתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

רן רזניק

כתב בריאות

כדאילהכיר