מיזוג בנק אגוד ומזרחי טפחות: כואב, אבל הכרחי
פיטורים הם עניין כאוב שמעורר בקלות סימפתיה לעובדים, אך לא פעם המשמעות שלהם היא גמישות. מדינה ללא גמישות תעסוקתית מסכנת את עתיד העובדים בצורה חמורה עוד יותר. גם אם תימצא הדרך לא למכור את הבנק, מה שלא נראה כעת ככיוון ריאלי, הרי שמרבית העובדים יפוטרו בקרוב. מגמת הצמצום בכוח האדם בבנקים היא מגמה עולמית ברורה ומתמשכת. סניפים נסגרים ועובדים מפוטרים.
האוצר הוא הצד הפוליטי במשוואה ולכן הוא מתגייס לצד העובדים נגד מיזוג הבנק עם מזרחי־טפחות. כך גם גורמים פוליטיים נוספים, כמו גם ההסתדרות כמובן.
כל אלה פוגעים באופן בלתי סביר בזכות הקניין של הבעלים למכור את רכושו, כפי שנפגעת זכות הבעלים בנגב קרמיקה. הפגיעה הזו היא פגיעה נוספת ב"קלות עשיית העסקים" בארץ - מדד שבו ישראל מדורגת נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית. עם כל הכאב שבצעדי הפיטורים הללו הם מחויבי המציאות ולכן הם יקרו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
