תרומה אדירה לתיעוד ההיסטוריה של ירושלים

בהיעדר גילויים ארכיאולוגיים בהר הבית גופו, שם מנועה ישראל מלחפור מסיבות דתיות־פוליטיות־מוסלמיות, מספק "עוטף ההר" כבר חמישה עשורים את עיקר העניין והממצא הארכיאולוגי. שורת הגילויים - בעיקר למרגלות הכותל המערבי והכותל הדרומי של הר הבית - מרשימה. היא מאששת לא רק את העבר היהודי של ההר וסביבותיו, שהמוסלמים עוסקים בשיטתיות בהכחשתו, אלא גם תקופות אחרות בתולדות ירושלים והר הבית, כולל התקופות המוסלמיות.

שמונת נדבכי הכותל, שהיו קבורים תחת שכבת עפר בעובי של כ־8 מטרים ונחשפו אתמול לציבור, משלימים תצרף מרהיב של גילויים מפינה אחרת של הכותל המערבי, הפינה הדרומית שלו. בפינה הדרומית התגלו לפני שנים אחדות בפעם הראשונה יסודות הכותל המערבי. הממצאים שנחשפו אתמול, בחלקו הצפוני של הכותל המערבי, במיוחד המבנה הקטן דמוי התיאטרון, הם ייחודיים וראשוניים, אך החשוב מכל: הם תומכים ארכיאולוגית בכתבים ההיסטוריים שמתארים תיאטרון מסוג זה באותו אזור בדיוק.

האישור הארכיאולוגי לעדות ההיסטורית הכתובה מאפיין ממצאים רבים שנחשפו לאורך השנים למרגלות הכותל המערבי. כך היה כאשר התגלתה למרגלות חלקו הדרומי של הכותל המערבי הכתובת: "לבית התקיעה להכריז על השבת". הממצא הזה אישש את כתבי חז"ל ובן־מתתיהו, שתיארו את מנהג הכהנים בימי בית שני להכריז על כניסת השבת וצאתה באמצעות סדרת תקיעות בחצוצרה. גם הממצאים בתעלת הניקוז ההרודיאנית, העולה מכיוון בריכת השילוח לאזור הכותל המערבי, אישרו את העדות הכתובה: אבני החיפוי של התעלה נוקבו בכידוני הרומים, בדיוק כפי שתיאר בן־מתתיהו בכתביו. אפילו כלי אוכל ובישול ממחבואם האחרון של הלוחמים היהודים מפני הרומאים התגלו באותה התעלה.

המבנה דמוי התיאטרון שנחשף אתמול לציבור הטעה לרגע אחד כמה מן חוקרים, שסברו תחילה כי מדובר בשרידי מושב הסנהדרין. העדויות ההיסטוריות מלמדות שהסנהדרין שכנה בערך באותו אזור. אלא שעד מהרה התברר שלגילוי הנוכחי אין קשר לסנהדרין. אם יתגלה בעתיד גם מושב הסנהדרין, ששכן לא רחוק מהמקום שבו נחשפו עתה עוד נדבכי כותל, תהיה בכך תרומה אדירה נוספת לתיעוד ציר הזמן ההיסטורי גם באמצעות הארכיאולוגיה.

ההתרגשות מהממצאים שנחשפו אתמול מובנת, אך צריך לזכור שכל מה שמתגלה למרגלות הכותל המערבי, כולל מכלולי המקוואות, המטבעות והחרסים שמוצגים עתה, מלמד ראשית לכל על מרכזיותו של הר הבית בחיי העם היהודי. אסור לשכוח זאת. הכותל שאליו התקבצו היהודים מאות שנים לאחר חורבן הבית היה התחליף להר ולמקדש. עם השנים התקדש אף הוא, במדרשי חז"ל בתודעת העם ובפסיקה ההלכתית, והפך סמל לזיכרון, לערגה ולכיסופים לכל מה שהיה על ההר ואיננו עוד. אסור אפוא לזלזל בקדושת הכותל, כפי שנוהגים מעת לעת כמה מתנועות הר הבית. עם זאת אסור גם לשכוח שההר והמקדש קדמו לכותל ושהעיקר עדיין טמון, שם למעלה.