אבי גבאי: התרחקות מושכלת מה"משותפת"

בימים האחרונים נשפכים קיתונות של רותחין על אבי גבאי בעקבות הודעתו כי לא יצרף את הרשימה המשותפת לקואליציה בראשותו. נכון, המרחק בינו להרכבת ממשלה בראשותו גדול, בזמן (הבחירות בעוד שנתיים) ובקולות (העבודה רחוקה, גם בסקרים המחמיאים ביותר, מניצחון). אך הודעתו היא הדבר הנכון ביותר מבחינה אלקטורלית שמועמד העבודה לראשות הממשלה יכול לעשות - בידול ברור מתדמיתה (הלא נכונה) כ"חובבת ערבים" למפלגה "דואגת ליהודים".

הרשימה המשותפת אינה נתפסת כפרטנר לשום ממשלה בעיני הרוב המכריע של הציבור היהודי והדרוזי. ערביי ישראל ממילא כבר שנים רבות אינם מצביעים למפלגות "ציוניות". ההבדלים בין המפלגות השונות המרכיבות את הרשימה המשותפת מוכרים למתי מעט; אלו המבחינים בין עודה לזחאלקה ומעטים עוד יותר המבחינים בין זחאלקה לזועבי. אמירתו המקוממת בעלת הניחוח הגזעני של יאיר לפיד על "הזועבים" ביטאה את המציאות (גם אם היא עגומה). הדיונים המושכלים של קומץ מעורבים ברשתות החברתיות, שלפיהם חד"ש - כן, בל"ד – לא, אינם מתיישבים עם התפיסה הבסיסית של אזרחי ישראל לגבי אופי הייצוג הפוליטי של ערביי המדינה.

הרשימה המשותפת נתפסת כמפלגה אנטי־ישראלית תומכת טרור, המקבלת הנחיות מהמוקטעה ברמאללה. ככזו, שיתוף פעולה איתה משמעותו שיתוף פעולה עם האויב נגד המדינה. מעטים מסוגלים לראות בעיני רוחם ולעכל את איימן עודה או את ד"ר אחמד טיבי כשרים.

ההתקפות על גבאי מצד אנשי מרצ גם הן מסייעות לעבודה במאמציה למצב עצמה מחדש כמפלגת מרכז, ונוסף על כך הן בעלות משמעות אלקטורלית חשובה למפלגות השמאל. הבידול הפומבי מביא קולות לשני הצדדים. הבלטת הפער האידיאולוגי והפרגמטי בין העבודה למרצ אינה מסייעת רק לגבאי ולמפלגתו, אלא גם מחזקת את גלאון ומפלגתה. אם, חלילה, לא תעבור מרצ את אחוז החסימה מכיוון שיימשך תהליך "שתיית קולותיה" על ידי העבודה, השאלה אם גבאי יצרף או לא יצרף את הרשימה המשותפת לממשלתו לא תעמוד בכלל על הפרק. במקרה כזה תבוסתו מובטחת.

הואיל ואיננו בעידן של בחירות ישירות לראשות הממשלה, כל טקטיקת ניצחון העבודה בבחירות יכולה להיות בנויה רק על הקמת גוש חוסם אחרי הבחירות, כפי שהיה ב־1992 בניצחון העבודה בראשות רבין על הליכוד של שמיר. בלי מרצ אין אפילו ראשיתו של גוש חוסם כזה. אי אפשר להעלות על הדעת שעקב הודעת גבאי מהשבוע הזה תחליט הרשימה המשותפת שלא להצטרף לגוש חוסם שכזה – אם הדבר יבטיח חילופי שלטון. כמו כן, "אחרי הבחירות" זה "אחרי הבחירות" וכשם שבגין, רבין ושרון פעלו ההפך מלשון הצהרותיהם לפני הבחירות - זה יכול להיות נכון גם במקרה של אבי גבאי.