"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המכשול העיקרי בפני מניעת הגרעין האיראני - אירופה

,עודכן

ב־2003, חודשים ספורים לאחר חשיפתה ברבים של תוכנית הגרעין החשאית של איראן, פתחו שלוש המעצמות האירופיות - בריטניה, צרפת וגרמניה - במו"מ עם טהרן על הקפאת פעילות משטר המולות להשגת יכולות שיאפשרו ייצור נשק אטומי.

השיחות, שאליהן צורף מאוחר יותר הנציב לענייני חוץ של האיחוד האירופי, הוגדרו "דיאלוג ביקורתי". בחוגים דיפלומטיים נפוצה אז בדיחה על משמעותו האמיתית של המונח: נפגשים להם אירופאים ואיראנים יחדיו ומביעים ביקורת על ארה"ב. המו"מ ההוא העניק לאיראן אפשרות להתקדם בתוכניותיה לפתח עצמאות גרעינית. טהרן לא עמדה בכל סיכום שלו התחייבה. במילים אחרות: האירופאים נכשלו לחלוטין במאמציהם. שר החוץ הגרמני דאז, יושקה פישר, צוטט אומר שעל העולם להשלים עם איראן גרעינית. עם גישה כזו, לא פלא שהאיראנים המשיכו לעשות כרצונם.

רק שלוש שנים לאחר מכן, עם בחירתו של אחמדינג'אד "הקיצוני" לנשיאות, הצהרותיו בדבר היעלמותה של ישראל ממפת העולם והעברת הסוגיה האיראנית לטיפולה של מועצת הביטחון, החלו האירופאים לגלות רצינות רבה יותר כלפי איראן. בימי אובאמה היו בפריז ובלונדון ממשלות שגם גילו עמדה תקיפה יותר כלפי טהרן מאשר וושינגטון. גם גרמניה היתה מוכנה, בלחץ חיצוני, להקריב את האינטרסים הכלכליים שלה באיראן למען הטלת עיצומים גוברים על האיראנים. אולם הנחישות האירופית הזו קרסה כשהתברר לאירופים שממשל אובאמה מתכוון להגיע בכל מחיר לעסקה עם האיראנים. ברגע שהוסרו העיצומים על איראן, נפתח המרוץ אחר השוק האיראני.

כעת לא מעוניינים האירופאים להחזיר את הגלגל לאחור. "הסכם וינה", עם כל החורים הרבים שבו, הוצג כהישג של הדיפלומטיה האירופית. בימים שבהם עתידה של אירופה לוט בערפל, בריסל, פריז וברלין, ובאופן מפתיע גם לונדון, נחושות בדעתן לא לאפשר לממשל טראמפ להתיר את העסקה עם האיראנים. אירופה, המבקשת להתנתק מארה"ב, הפכה תלויה באיראן, ולכן היא מוכנה להיאחז בכך שאיראן ממלאת את חלקה בכל הנוגע לסעיפי התוכנית הגרעינית, ולהתעלם מהתגרויותיה בקהילה הבינלאומית. בהודעה משותפת שפרסמו מרקל, מקרון ומיי, מובעת דאגה מפני השלכותיה הביטחוניות של התנתקות אמריקנית מ"הסכם וינה". האירופאים מוכנים לתת לאיראן שוב את האפשרות לשטות בהם. כשם שאירופה הפכה למכשול העיקרי בהשגת התקדמות מדינית במזה"ת בגלל תמיכתה העיוורת והבלתי מותנית בפלשתינים, כך היא גם המכשול העיקרי בפני מניעתה של תוכנית הגרעין האיראנית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר