"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוק הג'ובים": להעדיף אנשי מקצוע על עסקנים

,עודכן

טוב עשתה הממשלה, שדחתה ביום ראשון את ההחלטה המשונה-משהו למנות במשרדי הממשלה משנים כמשרות אמון של השרים העומדים בראשי המשרדים הללו. מוטב שהדחייה הזו תהפוך למוחלטת.

אחת הסיבות להצלחה הישראלית היא עובדי המדינה הבכירים שלה, אנשים העובדים בשכר נמוך בהרבה ממקביליהם במיגזר הפרטי (וזה בהחלט לגיטימי שחלקם עוברים למיגזר הפרטי לאחר שנים של שירות), ואשר למרות שלכל אחד מהם יש עמדות פוליטיות, אין הם מתמנים על רקע זה, אלא לעיתים נדירות. מדובר באנשים המתמודדים בכל יום מול כוונות פוליטיות כאלו ואחרות, ואשר מצליחים לנווט את ספינות משרדיהם באופן המקצועי ביותר, לא פעם תוך חיכוך עם השרים. נכון שבדרך כלל יש לשר זכות להכריע, אולם כאשר עומדת מולו סוללת אנשי מקצוע, הוא יחשוב פעמיים ושלוש אם ימצא עצמו עומד מולה.

השרים אינם אוהבים זאת, ולעיתים אינם מבינים כי אנשי המקצוע המנוסים מצילים אותם מקבלת החלטות חפוזה שניזקה עלול להיות רב, גם אם אינה נובעת משיקולים פוליטיים. שמירת תהליך המינויים הקיים, באמצעות מכרזים, היא חיונית לשמירת איכותו של שירות המדינה שלנו, ולכן – גם להצלחתה של המערכת כולה.

הצעת ההחלטה של השרים שקד ולוין, שלא להסתפק במנכ"ל משרד המסוגל להנחות את המשרד ברוחו של השר, אלא להציב לצידו משנה, שגם הוא מקורב לשר, היא פגיעה ביכולתו המקצועית של השרים ולכן – תפעל כבומרנג שתפגע בשרים עצמם. די להתבונן במתרחש כיום בארה"ב: לנשיא יש אפשרות למנות אלפי פקידים בכירים; הבכירים שמונו בעבר על ידי מימשל אובמה כבר עזבו, אלפי משרות עדיין לא אויישו, החלטות חשובות אינן מתקבלות, אנשים שמונו למשרות אמון התגלו כמי שאינם מתאימים לתפקידיהם, וחלקם פוטרו כבר או התפטרו, והתחושה היא שמערכת קבלת ההחלטות הבכירה אינה מתפקדת. אילו היתה השיטה האמריקאית דומה לזו הבריטית, או לישראלית שהלכה בעקבות הבריטים, היה תהליך המעבר ממימשל למימשל רך הרבה יותר, והשלטון החדש היה מוצא כי הפקידות המקצועית – בין אם היא מזדהה איתו פוליטית וגם אם לא – מוכן לסייע לו למלא את תפקידו, כיון שהיא רואה עצמה משרתת בכך את צרכי הציבור.

תוספת של משרות אשר אינן חייבות במכרז הן עושר השמור לבעליו לרעתו. במשרד החוץ, למשל, הותר לשר, כתוצאה מהסכם שנעשה לפני שנים רבות, למנות 11 שגרירים. גם כאשר היו שרים שלא מצאו לנכון למנות שגרירים במינוי פוליטי, והעדיפו, על פניהם, את הדיפלומטים המקצועיים והטובים של משרד, הסתבר להם כי חברי המרכז של מפלגותיהם, או כי חברי המפלגה – במצב של פריימריס – תובעים את ניצול הזכות הזו במלואה, וכועסים מאד על אי מימושה. לא מעטים היו שמחים מאד לוותר על הזכות המפוקפקת הזו, אבל הם התקשו לעשות זאת, לנוכח לחץ תומכיהם. מרגע שמותר יהיה למנות משנים ללא מכרז, יתחיל הלחץ הפוליטי. לפני שחברי הממשלה יתחילו להתחרט על החלטתם, מוטב להם שלא לקבלה!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר