"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ספרד: עצוב, כואב - ולא מפתיע

,עודכן

לפני שאחבוש את כובע העיתונאי, הרשו לי לכתוב כברצלונאי שנולד וחי מרבית חייו בבירת קטלוניה ובאחת הערים הכי חשובות בספרד ובאירופה. כמו רבים מחבריי, מי בעד ומי נגד העצמאות של קטלוניה, אני עצוב מאוד. עצוב כי הגענו לאלימות, שלמרות השלווה המסורתית בקטלוניה - אינה מפתיעה. כשממשלת מריאנו רחוי וזו של קרלס פוג'דמונט מדברות רק דרך איומים, וכשספרד הודיעה שלא תאפשר לקיים את משאל העם כי הוא מנוגד לחוק ולחוקה, התמונות שראינו אתמול כואבות אך אינן מפתיעות.

אפילו הפיגוע הג'יהאדיסטי הרצחני ב־17 באוגוסט בלב ברצלונה לא הצליח להשיג אחדות, שהיום נראית רחוקה כמו לראות את לאו מסי משחק במדי ריאל מדריד. להפך. הפיגוע העמיק את הפצע, כפי שניתן היה לראות בהפגנה שהתקיימה בברצלונה אחריו.

איך הגענו למצב הזה שבו עיתונאים ממדריד ומברצלונה מדברים ביניהם עם איבה כה רבה, וספינת הדגל של קטלוניה, ברצלונה, מחליטה לשחק בבית כש־100 אלף מושבים נותרים שוממים? כמו בכל סכסוך, מדובר בשילוב של גורמים רבים: גרעין של קטלאנים שמעולם לא הרגישו ספרדים כשהם מדברים על נפילת ברצלונה במלחמה ב־1714 ועל 40 שנות הרודנות של פרנקו; הסיבוב בעד העצמאות של מפלגת המרכז־ימין

"Convergencia i Unio", שהיתה בשלטון קטלוניה רוב שנות הדמוקרטיה ושעד 2010 תמיד דרשה אוטונומיה מרבית אך בלי להגיע למדינה ריבונית; המשבר הכלכלי בשנים האחרונות; השאיפה לקבל הסדר כלכלי לפחות כמו החבל הבאסקי; הפסיביות של ממשלת ספרד השמרנית; וקריאת התיגר של ממשלת קטלוניה, שהפכה יותר רפובליקנית ושמאלית. ‏

בשעות הבוקר המוקדמות היו שלוש שאלות חשובות כדי להכריע כיצד ילך היום: האם יש קלפיות? האם יש שוטרים כדי לסגור את נקודות ההצבעה כפי שהורה בית המשפט? והאם יש גשם? ובכן היה גשם, היו קלפיות שהוסתרו בבתים פרטיים ובסוף הופיעו גם השוטרים הספרדים, אחרי שאלו הקטלאנים העדיפו להיות יותר פסיביים ולא לאכוף את הוראת בית המשפט. המצב היה כל כך דרמטי, עד שחברים במשטרת קטלוניה וספרד התעמתו בשתי נקודות הצבעה.

כולם מסכימים שמשאל העם לא קיים את המינימום הדרוש כדי שיהיה בעל תוקף חוקתי וניהולי. אך החשיבות של 1 באוקטובר, שייכנס להיסטוריה, אינה הניצחון הצפוי למדי של התומכים בעצמאות, אלא ההצבעה עצמה והעימות הקולני. עכשיו הכדור במגרש של רחוי, ובעיקר של פוג'דמונט - לפני שהרכבת תצא מהרציף והשבר בין קטלוניה לספרד כבר יהיה בלתי ניתן לסגירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר