"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תפקירו את "מוזיאון אסירי המחתרות"

,עודכן

השורות הבאות נועדו להתריע לפני פגיעה, חלילה, באחד מאתרי המורשת שלנו - "מוזיאון אסירי המחתרות" במגרש הרוסים בירושלים. באחרונה נודע כי תחנת גלי צה"ל תועבר מיפו לירושלים (משם היא אכן ראויה לשדר), וכפי הידוע היא תמוקם במוזיאון שבמגרש הרוסים.

מתחם זה שימש בית הסוהר המרכזי של ירושלים, שריד מימי המנדט הבריטי. כאן נכלאו לוחמי המחתרות, ההגנה, האצ"ל והלח"י, וגם פושעים ועולים "בלתי לגאליים" שגנבו את הגבול לציון. בעיניי, זהו "מקום קדוש", שהרי כאן הוצאו להורג, או הונצחו, 13 עולי הגרדום, חברי שלוש המחתרות שנידונו למוות. כאן מונצחים משה ברזאני (לח"י) ומאיר פיינשטיין (אצ"ל), שבחרו לשים קץ לנפשותיהם, כדי שחייהם לא יהיו מסורים בידי מי שלחמו נגדו - אנשי שלטון המנדט הבריטי.

גילוי נאות: מדי פעם גם אני מגיע למוזיאון המיוחד הזה. בתא מס' 19 נכלא אבי ע"ה, אב"א אחימאיר, שנידון ל־21 חודשי מאסר על הנהגת "ברית הבריונים", המחתרת הקטנה, אשר ללא נשק הציתה את מאבק המחתרות בשלטון הבריטי. על אדן החלון של התא חקק באבן, במסמר או בפיסת מתכת את שמו, הבולט גם היום. ולצד שמו חקק אבי את מנורת בית"ר. שנים אחדות לאחר שחרורו יצא לאור ספרו "רפורטז'ה של בחור ישיבה". דפי היומן שרשם מספרים את קורותיהם בכלא של אסירים ערבים ויהודים, פושעים פליליים ועולים "בלתי לגאליים".

כאן גם מופת לשוויון מגדרי: הרי מונצחות גם הלוחמות, עצירות המחתרות, שנכלאו בכלא הנשים בבית לחם, אבל זכרן הוא כאן, בירושלים. ובהן שרה רוזנברג ז"ל, אמה של ח"כ ציפי לבני, וגאולה כהן תיבדל לחיים ארוכים שהצליחה לברוח מבית לחם, מחופשת בבגדי ערבייה, בסיוע אנשי אבו גוש. אביה של לבני, איתן לבני, שהיה קצין המבצעים של אצ"ל, הוא שהצליח בערוב ימיו "להציל" את המתחם ולהעבירו לחסות משרד הביטחון.

האם השכנוּת או המגורים יחדיו של גלי צה"ל לצד או בתוך המוזיאון לא יזיקו לאתר ההיסטורי? לא יסדקו אותו? החשש גדול. משרד הביטחון הבטיח כי המקום לא ייפגע. אבל כדי להסיר כל ספק בדבר המשך שלמותו של המוזיאון, ראוי כי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, המפקחת על מערכות הביטחון של היום, תיטול על עצמה עוד חובת פיקוח ובקרה מתחום הביטחון, לבל תיפגע אבן הדרך, המתחם אשר כל כך הרבה היסטוריה ממלאת את תאיו שבהם נכלאו או שהוצאו להורג מי שלחמו למען העצמאות והביטחון של היום. אנו מתכבדים להעמיס את משימת השימור על כתפיו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ אבי דיכטר, עם חבריו לוועדה. נזכיר ונדגיש: נציגי כל הפלגים נשמו בימי מאבקם וכליאתם את האוויר של ירושלים, שהסתנן לתאי הסוהר ולחדר הגרדום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר