"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נאור זיהתה את המלכודת לשופט

,עודכן

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, טעתה כשהחליטה לשגר לטקס לציון יובל להתנחלויות בשטחים המוחזקים את שופט בית המשפט העליון, וצדקה כאשר תיקנה טעות זו וביטלה את השתתפותו בעקבות פנייתו של ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ. היא הבינה כי היתה זו מלכודת לביהמ"ש, שמטרתה להשיג בדרך זו לגיטימציה להתנחלויות בשטחים שנכבשו על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים.

אין מדובר בטקס לאומי רשמי מסוג הטקסים המתקיימים ביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום העצמאות. מדובר בחגיגה - לגיטימית לחלוטין - של תומכי ההתנחלויות ממפלגות שונות, לציון מהלך שנועד - על פי עדות מוביליו הראשיים - לטרפד כל אפשרות לחלוקת הארץ ולהצבת גבול חדש לישראל במזרח, כדי להבטיח רוב יהודי יציב בישראל הריבונית והדמוקרטית.

לא היתה זו יוזמה ממשלתית, אלא יוזמה של קבוצות אידיאולוגיות, דתיות וחילוניות, שביקשו לקבוע עובדות בשטח לפני שממשלות ישראל יקבלו החלטות, וזאת מתוך אמונה שההתנחלויות יועילו לביטחון ישראל, או שהן בבחינת מצווה אמונית, ומרגע שיוקמו - לא תעז ממשלה בישראל לפרקן. ב־50 השנים האחרונות הלכו הממשלות בעקבות המתנחלים, בין שהתלהבו מכך ובין שחשו חוסר ברירה. מצד אחד, הוקמו יישובים רבים בשטחים, ובהם מאות אלפי אנשים. מצד אחר, כאשר היו ממשלות (ובמקרה או שלא במקרה היו אלה ממשלות בראשות הליכוד), שהחליטו לפנות את סיני על היישובים ועל אלפי המתנחלים בחצי האי, את רצועת עזה וארבעה יישובים בגדה המערבית - הן עשו זאת, ובכך דחו את האפשרות שמקום שבו הוקמה התנחלות לא יפונה.

העולם לא הכיר מעולם בחוקיותן של ההתנחלויות, משום שעל פי אמנת ז'נבה, העוסקת בשטחים כבושים ובאוכלוסיותיהם, אסור למדינה הכובשת להעביר את אזרחיה לצד הנכבש. בעוד לגבי רמת הגולן וחצי האי סיני לא היה ספק באשר לעובדה שהריבונות החוקית עליהם היתה של סוריה ושל מצרים, בהתאם, היו בישראל משפטנים שטענו כי אי אפשר להתייחס לגדה המערבית כאל שטח במחלוקת, משום שרק בריטניה ופקיסטן הכירו בריבונות ירדן על שטח זה, ולכן מותר להתיישב בו.

מדינות העולם דחו את הפרשנות הזו, וכך גם רבים וטובים בישראל עצמה. משהגיעה השאלה לפתחו של בית המשפט העליון, התחמק זה מלהביע את דעתו לכאן או לכאן, ובנשיאותו של השופט מאיר שמגר קבע כי הנושא יוכרע בהסכם שלום בין ישראל לשכנותיה, כך שעד אז יכלו ממשלות ישראל לטעון כי מדובר במהלך זמני שאינו בלתי חוקי על פי פרשנות בית המשפט העליון. לו קבע בית המשפט שהגדה המערבית היא שטח שאמנת ז'נבה חלה עליו, היתה ישראל נמנעת, לדעתי, ממכשלה גדולה.

החבל הדק, שעליו מהלך בית המשפט, עלול היה להיקרע לו נציג מטעמו היה לוקח חלק באירוע החוגג מהלך שהעולם רואה בו מעשה בלתי חוקי ובית המשפט שלנו לא הכריע בו. הזמנה תמימה, כביכול, לנשיאת בית המשפט עלולה היתה להביא לנזק שקשה לתקנו, ולכן טוב שהדבר נמנע ברגע האחרון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר