טקס ההתיישבות: אז מה "שנוי במחלוקת"?

רשות השופטת החליטה להחרים את הטקס לרגל 50 שנות התיישבות, והנשיאה נאור הורתה לשופט הנדל, שהיה אמור להגיע לטקס, לא להתייצב. בתגובה לעתירה שהוגשה נגד ההחלטה, הסבירה נאור שאף על פי שהטקס מוגדר באופן רשמי בחוק כממלכתי, יש לבחון כל דבר מצד "מהותו" ולא מצד כותרתו. ומכיוון שכך, החליטה שמדובר באירוע "שנוי במחלוקת" ואל לה לרשות השופטת להשתתף בו.

אך האם ההתיישבות ביהודה ושומרון אכן שנויה במחלוקת? האם הציבור הישראלי אכן נקרע ביחס לעתיד ההתנחלויות כפי שמציגה התקשורת? נתוני סקרי דעת קהל מלמדים שההפך הוא הנכון. לא רק שיש קונצנזוס ישראלי רחב בנוגע לעתיד רוב ההתנחלויות, אלא שמעמד ההתיישבות ביו"ש איתן בדעת הקהל הרבה יותר מבזו של הרשות השופטת של נאור. להלן נתוני סקר שפרסם בינואר השנה המכון לחקר ביטחון לאומי, גוף שבוודאי לא נחשב "שנוי במחלוקת": אף שרוב העם תומך (59 אחוזים) בגרסה כזו או אחרת של פתרון שתי מדינות לשני עמים - יש קונצנזוס רחב מאוד (יותר מ־84 אחוזים) על הבקעה, יישובי מערב השומרון, גוש עציון וגושי התנחלויות אחרים.

בתשובה לשאלה "איזו מדיניות כדאי שישראל תאמץ בנוגע לבנייה בהתנחלויות?" רק 20 אחוזים סבורים כי "אין לבנות כלל". היתר סבורים שיש "לבנות רק בגושי התנחלויות (38 אחוזים); "לבנות בכל ההתנחלויות לצורכי גידול טבעי" (21 אחוזים) או "תנופת פיתוח בכל יהודה ושומרון" (21 אחוזים). בהתאמה, העמדות בנוגע לפינוי יישובים במסגרת הסכם שלום נוטות באופן גורף לטובת ההתנחלויות: רק 16 אחוזים סבורים שיש לפנות את כל היישובים. לעומת זאת, רוב של 53 אחוזים מתנגד לפינוי היישובים שבגושים, ו־31 אחוזים מתנגדים לפינוי יישובים בכל תנאי. במילים אחרות: 84 אחוזים מהציבור מסכימים שאין לפנות את גושי ההתיישבות.

בפילוח לאזורים, הנתונים ברורים אף יותר. רק מיעוט קטן מוכן לפנות במסגרת הסכם קבע את גוש עציון (13 אחוזים) ובקעת הירדן (15 אחוזים); רק 24 אחוזים מוכנים לפנות את יישובי מערב השומרון; ו־39 אחוזים את חברון. זאת לעומת 69 אחוזים המוכנים לשקול פינוי יישובים מבודדים שאינם חלק מהגושים.

המסקנה ברורה: רוב מוחלט של העם בישראל מזדהה עם המסר הבסיסי של הטקס הממלכתי, שלפיו החזרה ליהודה ושומרון היא "סיפור ישראלי" של "שיבה לחבלי הארץ ההיסטוריים". לא "שנוי במחלוקת". זו מהות הסיפור, בלי כותרות ובלי מניפולציות. אמון הציבור בבית המשפט העליון, לעומת זאת, מצוי בשפל המדרגה. על פי חלק מהסקרים, מידת האמון המוחלט בו התרסקה ל-20-25 אחוזים. זהו שיעור דומה לזה המוכן לפנות את יישובי מערב השומרון והסבור שיש להפסיק כליל את הבנייה בהתנחלויות. האם הקשר מקרי?